Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Sanhedrin Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שלח גנתן למיתפוס לר"ל. — בהוריות פ"ג ה"ב הנוסח "גותיין" והוא נכון; וביאור מלה זו סריס ועבד כמו "גוזאי" (בבלי שבת קנ"ב א') וע' ערוך ע' גואז וכן ביצה פ"א ה"ה שהיה ר' אבהו מסתמיך על תרין גותיין וע' בבלי ברכות (ט"ז ב') דקיימי קצוצי עליה דרבי ופרש"י שוטרים.
בין ר"מ לר"ש חדא בין ר"י לר"ש חדא כו'. — צ"ל: בין ר"מ לר"ש חדא (פי' דלר"ש אינו גומר אלא אותה עבודה שבידו ויוצא ולר"מ יש לו לגמור כל העבודות שהיה בדעתו לעשות ויוצא) בין ר"מ לר' יהודה חדא (פי' דלר' יהודה אפי' גמר כל העבודות אינו יוצא מן המקדש אלא שאם עבר ויצא מן המקדש שוב אינו נכנס וכמו שמבאר למטה) בין לר"מ בין לר' יהודה אינו נכנס (פי' שאם היה בשעת מעשה חוץ למקדש אף לר' יהודה אינו נכנס) ר' יעקב בר דוסאי מפריש ביניהון (פי' מפרש ומבאר מחלוקתן) רמ"א אם היה בפנים היה יוצא (פי' אחר שיגמור כל העבודות שהיה בדעתו לעשותו) היה בחוץ לא היה נכנס ר' יהודה אומר היה בפנים לא היה יוצא היה בחוץ היה נכנס ר"ש כו' מתניתא מסייעא לר' יעקב בר דוסאי (כגירסת ק"ע) ומן המקדש כו' שנאמר ומן המקדש לא יצא יצא הרי זה חוזר (וע' בהשגות רמב"ן על ספר המצות שרש ה' שהעתיק "בין ר"מ לר"י חדא בין ר"י לר"ש חדא בין ר"מ לר"י הכנסה ר' יעקב בר דוסאי מפריק ביניהון רמ"א אם היה בפנים לא היה יוצא היה בחוץ לא היה נכנס ר"י אומר היה בפנים לא היה יוצא היה בחוץ היה נכנס ר"ש אומר כו'", ופירש רמב"ן שם דלר"מ עובד כל זמן שהוא בפנים ומקריב כמו שהיה בלבו לעשות ואפי' הפסיק חוזר ועובד ולר"ש אינו משלים אלא העבודה שהיתה בידו בשעת שמיעה ע"ש, וגם זה אינו מחוור כל הצורך כאשר יראה המעיין).
מודה רבי לחכמים כו'. — ע' מה שהגהנו בזה בפסחים פ"ח ה"ח (עמ' 236).
ה"נ והכתיב ויהי דוד עושה כו' ותימר הכין (פי' ואיך אסרו חכמים דבר המפורש להיתר במקרא כדאיתא לעיל ה"א אין המלך יושב בסנהדרין מפני החשד. ונשארו כאן בתמיה קיימת כדרך הירושלמי, ע' מע"ש פ"ה סה"ב ומ"ש שם [עמ' 120] ואח"כ יש להוסיף ולהגיה כאן) כתיב משפט וצדקה אם משפט למה צדקה ואם צדקה למה משפט אמור מעתה היה דן כו' (וע' ט"ז יו"ד ר"ס קי"ז).
מה כלי הדיוט שנשתמש בהן הדיוט כו'. — צ"ל: מה כלי הדיוט שנשתמש בו מלך (פי' כגון אלמנת הדיוט שנשאת למלך) אסור להדיוט להשתמש בו (פי' ששוב אסורה להדיוט) כלי מלך שנשתמש בו הדיוט (פי' כגון אשת מלך שנאנסה) אינו דין כו' (כן העתיק הרד"ק שמואל ב' כ' ג').
[השלמות: ותפגוש אותם הוקרו כולם. פי' שנעשו בעלי קרי ודרשו כן ע"פ מה שתרגם יונתן "וערעת יתהון", וכן על מה דכתיב (שמואל א' כ' כ"ו) מקרה הוא בלתי טהור תרגם "עירוע הוא".]
דלית אפשר ליה דהוא מפקא פרשתא דלא ריבוין עאל ומר לון לא ושמע כו'. — צ"ל: עאל ומר לון לא ולא (פי' דה"ל למכתב "לא" וכתיב "ולא" ובא לרבות וכ"ה בפירוש הקצר כאן ומבואר כן במדרש שמואל פכ"ג).
[השלמות: והוה ר' זעירא מפקד לחבריי' כו'. כעין זה ברה"ש רפ"ד [נ"ט ע"ב].]
הדא אמרה דרגש יש בו משום כפיית המטה כו'. —צ"ל הדא אמרה דרגש אין בו משום כפיית המטה (פי' דס"ד דמלך חייב בכפיית המטה) אפי' תימר דרגש (ונשמט מן "דרגש" עד "דרגש") יש בו משום כפיית המטה המלך כו'.
[השלמות: זו ארכסטס. צ"ל: ארכסטרס (פי' זה שמרקד ומקפץ במחולות בלשון יוני, כן כתב רש"ב בהערותיו לפסיקתא דרני עקרה אות כ"א ממוסף הערוך).]
אייתי עטעמה א"ל שלח לאייתי לך מנחם טלמא (פי' שם חכם נזכר במ' קהלת רבה פ"ה פסוק ברבות הטובה ונראה שמנחם זה עני היה ולכן א"ר יוחנן לר' יודן נשייא שיזמין למנחם לסעודתו) דכתיב ותורת חסד על לשונה (פי' דבזה תעשה חסד עם החכם ועם התורה דכשיהיה שבע יעסוק בתורה יותר מכשיהא רעֵב).
א"ל רבי את הוא רבהון דיהודאי (פי' בתמיה וכי ראוי אתה להיות קצין עליהן) א"ל אין חמי מה כתיב שום כו' (פי' וגם אני מאחר שבחרו אותי עליהם לקצין אני ראוי ומוכשר לכך).