Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat Chapter 20
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בימי ר' יודה בן פזי הוה ריבעה בבי מדרשא. — פי' היסב לסעודה וכעין זה ברכות פ"ח הי"ד "לא מיסתך דאת רביע כו' גזירה דהוא רבע ואת קאים".
בעייא דא מילתא מהו לשנות קמח אחורי נפה. — ע' מה שהגהתי בזה לעיל פ"ז ה"ב דף יו"ד ע"ב (עמ' 170).
ר' בא אכל מתקל זוזא מיניה ופריש לנהרא. — ע' בבלי חולין נ"ט א'.
שם (בסוף העמוד) תני נוטל אדם מלפני החמור ונותן לפי פרה מלפני בהמה כו'. — צ"ל: תני נוטל אדם מלפני בהמה שפיה רע ונותן לפני בהמה שפיה יפה (כעין זה מובא בבבלי ק"מ ב' וגם שם פירשו מחמור לפני פרה) מלפני חמור ונותן לפני פרה.
א"ר ינאי קרוח קריחה קפוח קפיחה כו'. — צ"ל: קרוח קריחה (פי' אמרי אינשי דזה שיש לו קרחה בראשו קורחין ממנו גם מקצת השערות שנשתיירו בראשו כדי שיהא קרח בכולו) קפוח קפיחה (פי' זה שנתקפח מליסטים לוקחין ממנו גם המקצת שנשאר אצלו) שפוך צנינים על מאן דקרירי ליה (פי' ששופכים מים צוננים על האיש שנתקרר) נפיל ביתא על מגיר (פי' שכינו כמו "מגיר הוה" בחגיגה פ"א סוה"ז) רויח עליה (פי' אחר שנפל בית שכינך ואין הגבול שבינך לבינו ניכר הרחב את גבולך וקח משל שכינך וכענין שאמרו בבבלי ב"ק צ"ב א' "בתר עניא אזלא עניותא". וכל אלה משלים הרגילין בפי העם וכן כאן החמירו על העני שאין לו כר או סדין ליתן מבעוד יום על הקש שאסור לו לנענע את הקש והוא מוכרח לשכוב עליו כמו שהוא בלי נענוע וכמו שמפרש ר' חייא) תני ר' חייא הדין דין לעני (פי דין זה אינו אלא לעני שאין לו כר או סדין). והתני מודין כו' (פי' מילתא באפי נפשה היא וקאי על הא דתנן מכבש של בעלי בתים מתירין ומקשה מברייתא דחותמות שבקרקע אין מתירין בשבת) ומתירין וחותכין ביו"ט בשבת מפקפקין כו' הדא אמרה מכבש לא עשו אותו כקרקע א"ר יוסי מתניתא לא אמרה כן ושל כובסין לא יגע בו.