Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לא רצה להיקרות עמדה כו '. — צ"ל: לא זכה להקרות עמרא קורין אותו עמילא כו' טבא עמירא וצווחין כו' עמילא (ע' רמב"ן תצא כ"א י"ד).
[השלמות: מ"ט דר"ע תעב תתעבנו כו'. — צ"ל: תזרם כמו דוה כנדה כו' טעמא דר"ע תזרם כמו דוה צאיהו כו' שקץ תשקצינו צאיהו נבליהו מניין לרבנן צאיהו נבליהו (פי' שמן תזרם כמו דוה אין ראייה) ר' שמואל כו',]
ולית הדא פליגא על ר' יוחנן דר"י אמר ע"ז שנשתברה אסורה כו'. — צ"ל: ולית הדא פליגא על רשב"ל דרשב"ל אמר ע"ז שנשתברה מותרת לא כן סברינן מימר אם בשעתיד להחזירן לכליין ד"ה אסור וא"ר יודן אבוי דר' מתניא אם היו מונחין במקומן כמו שהוא עתיד להחזירן לכליין הן, ואילו (פי' אבניו ועציו ועפריו) במקומן הן ואפי' על דר' יוחנן לית היא פליגא דר"י אמר המקדיש את הבית אין מועלין בו תפתר במשתחוה לכל אבן ואבן ואח"כ בנייו והתנינן (ע"ז פ"ג מ"ט) שלשה בתים הן תיפתר שהשתחוה לכל אבן ואבן ואח"כ בנייו ר' בא בשם רב המשתחוה לבית כו'.
ולא מן הים למדת מה ים כו'. — צ"ל: וכי מן הים למדת מה ים כו' ספינה של חרש השק אינו מלמד אלא על כל האמור בפרשה כו'.
ריב"ל אמר זרע זרעיה זירועיה כו'. — צ"ל: זרע זרעה זרועיה וכר' יהודה דרי"א ששה זרע זרעה זרעיה זרועיה ר"ח אמר זרעיה חמשה (פי' אין בה אלא חמש אותיות) כל הן דאנא משכח לה וי"ו אנא מחיק לה כו' ואמר זרועיה מלא.
א"ר יוחנן מסיני למדו ירד משה בשלישי כו'. — יש להגיה ולשנות הגירסא ובתחלה צ"ל: תמן תנינן הפולטת ש"ז ביום השלישי טהורה דברי ר' אלעזר ב"ע כו' משלימין לה מקצת עונה ששית א"ר יוחנן מסיני למדו (פי' ראב"ע ור' ישמעאל ור"ע) ירד משה בשלישי בשבת (פי' ביום) אמר להן כו' כל מי שפירש בשלישי (פי' שפירש מעצמו מתחלת היום עוד קודם ששמע ממשה) יש כאן יום שלישי ליל רביעי ורביעי ליל חמישי וחמישי בששי פלטה בלילה טהורה ביום טהורה, כל מי שפירש ברביעי יש כאן ליל רביעי ורביעי ליל חמישי וחמישי בששי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה (פי' ולשיטת הירושלמי בערב שבת ניתנה תורה כדתניא במכילתא פ' יתרו וכן בפר"א ר"פ מ"ו, ור' יוחנן לא ביאר טעמו של ראב"ע מפני שהוא פשוט דתני במכילתא שם היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה מכאן אמרו הפולטת ש"ז ביום השלישי טהורה דברי ראב"ע ע"כ וכל זה דלא כשיטת בבלי פ"ו ב') ר' ישמעאל אומר זו בסיני (פי' דשם החמירה תורה שאף הפולטת בליל ששי טמאה ולכך לא טבלו אלא בבוקר של יום ששי וגם זה דלא כשיטת בבלי שם) אבל לדורות או בארבע או בשש ר"ע אומר לעולם הן חמש וכן לדורות הא ר' ישמעאל עביד יום עונה ולילה עונה כו' משלימין לה מקצת עונה בששית ראב"ע אומר לילה ויום עונה ומקצת עונה ככולה.
דברי חכמים עד ג' ימים מכאן ואילך היא נסרחת ואתיא כו'. — פי' ולמדו מזב ולא מסיני, ומאחר שבמשנתנו למדו מסיני אתיא דלא כחכמים. ולפי שיטת הירושלמי יש להגיה במשנתנו מניין לפולטת ש"ז ביום השלישי שהיא טהורה, וכ"ה במתניתא דתלמודא דבני מערבא וגם במשניות דפוס נאפולי (כ"ש בדקדוקי סופרים ע"ש) וגם בבבלי פ"ו א' איכא דתני במשנתנו "טהורה" וע"ש בתוד"ה תני.
דלא כן דבר שהוא בא משני לוויין מצטרף. — ע' מ"ש ע"ז במע"ש פ"ב ה"א (עמ' 113).
[השלמות: נתר. נטרון. — כן הוא בלשון ערבי (רשב"ץ ח"א סכ"ח ע"ש).]
למי נצרכה לר"א שלא תאמר מינים הרבה ייעשו בהעלמות הרבה כו'. —צ"ל: מינים הרבה ייעשו כמלאכות הרבה מעין מלאכה אחת ויהא חייב על כל או"א (ע"ל פ"ז ה"א דף ט' ע"ב דר"א סבר דהעושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת חייב על כל או"א וע' בבלי צ' א' תוד"ה המוציא ורש"ל ורש"א שם).