Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Sheviit Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
והתני הסיאה והאזוב והקורנית שהובילו לחצר כו'. —צ"ל: תני הסיאה והאיזוב והקורנית שבחצר (ע' תוספתא מעשרות פ"א) אם היתה שנייה נכנסת לשלישית שלישית מחמישית לששית ששית מששית לשביעית ששית.
היה זה מעמיד וזה מעמיד ריבה כהדא אם המוכר כו'. — צ"ל: היה זה מעמיד וזה מעמיד ייבא כהדא (תוספתא ב"מ פ"ב) אם המוכר כו'.
ולא יין ושמרים. — צ"ל: ולא יין בשמריו (וכ"ה בתוספתא פ"ו).
א"ל אתא וא"ל למדתנו ותני כן אין סכין כו'. — א"ל אסור ותני כן אין סכין כו' (ומה שבינתיים מיותר).
ולא שמן שריפה לא בבתי כניסיות כו'. — צ"ל: ולא בשמן שריפה לא בבתי כסאות ולא בבתי מרחצאות מפני בזיון קדשים (פי' דמאוס הוא להדליק שמן שריפה במקומות אלו כ"כ בספר המסלות מסלת שדה כובס עמוד ק"ב).
טבח כהן שנתמנה לו בכור מהו כו'. — פי' דרך הטבחים להביא את הבהמה שלימה לשוק ולנתחה לנתחיה בשוק ואם מנתחה תחילה בביתו ואח"כ מביאה לשוק ה"ז שינוי.
מהו מהלכות של עימעום הוא כך אני אומר במקום שאין פת ישראל כו'. — צ"ל: כך אני אומר במקום שפת ישראל מצויה בדין היה שתהא פת גוים אסורה ועימעמו עליה והתירוה או במקום שאין פת ישראל מצויה בדין היה שתהא פת גוים מותרת כו' (וכ"ה במע"ש רפ"ג ושבת פ"א).
כך אנו אומרים במקום שתבשילי ישראל אינן מצויין כו'. — צ"ל: במקום שתבשילי ישראל מצויין שם בדין היה שיהיו תבשילי גוים אסורין ועימעמו עליהן והתירום אלא כן הוא במקום כו'.
מה נן קיימין כההוא דאמר הב לי וברי לי אנא יהב לך כו'. — צ"ל: מה נן קיימין אי דאמר ליה הא לך והב לי ד"ה מותר (פי' שאם נתן לו ירקות שדה קודם שלקח הככר מותר שאין זה פורע חוב שהרי בשעה שנתן לו הירקות עדיין לא נתחייב לו) הב לי ואנא יהיב לך ד"ה אסור (פי' מפני שפורע חובו בעד הככר עם הירקות) אלא כי אנן קיימין הב לי וברי לי אנא יהיב לך (פי' כשיביא לי בני ירקות שדה אתנם לך) ר' יודה כו' וחכמים מתירין מפני שירקות שדה מצויין (פי' ואין הככר אלא שכר רגליו שהרי הוא עצמו היה יכול ללקוט הירקות בשדה שהרי מצויין הן, וכן הגיה הגר"א בהגהותיו למע"ש פ"ג ה"א).
יהודה איש חוצי עבד טמיר כו'. — צ"ל: יוסף איש הוצל (בבבלי נדרים פ"א א' באותו ענין איתא: "איסי בן יהודה" והוא עצמו יוסף איש הוצל דהכא כמבואר בבבלי פסחים קי"ג ב') עבד טמיר כו' קרא לר' אבדימוס בריה (ע' יבמות פ"א ה"א [ב' ע"ב] שהיה לר' יוסי בן בשם אבדימוס ור' אבדימוס זה מכונה בבבלי נדרים שם ורדימוס ודלא כבבלי שבת קי"ח ב' דורדימוס היינו ר' מנחם שלדעת הירושלמי אבדימוס לחוד ומנחם לחוד אלא שאבדימוס ואבטילס וגם ורדימוס שם אחד הוא בשינויים קטנים במוצא הלשון, ובאמת לא מצינו בשום מקום מוזכר ר' אבטילס המובא בבבלי שבת שם אבל מצינו בספרא פ' אמור על הכתוב ולקט קצירך לא תלקט א"ר אוורדימס ב"ר יוסי) א"ל אגיב כו' (וע"ה בבלי סוכה מ' א' שיטה אחרת בטעמו של ר' יוסי).
חמתון מזלפין להדא אפורדיטי כו'. — צ"ל: חמתון מזלפין מהדא אפורדיטי א"ל כו' (פי' אפורדיטי היא צורת כוכב נוגה ומפיה היא מקלחת מי מעיין, ע' ע"ז פ"ג מ"ד. וענין מזלפין היינו שנוטלין ממנה מים כמו במ"ק רפ"ב זולף וגומר ובפרה פ"ו מ"ב זלף את המים וע' בבלי ע"ז נ"ח ב').