Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shevuot Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ג"ש נאמר כאן שני ונאמר להלן וישארו שני אנשים כו'. — סוגיא זו כפולה בסנהדרין פ"ג ה"י וע"ש (עמ' 515) מה שהגהנו בה.
על דעתיה דרבנן אין מצוה להפיסו כו'. — צ"ל: על דעתיה דרב אין מצוה להפיסו (פי' בתמיה) מצוה להפיסו על האמת ואין מצוה להפיסו על השקר.
ר"מ דרש ג"ש האמורה בה מה מפי עצמו כו'. — צ"ל: ר"מ דרש ג"ש ממקום שבאת (וכ"ה לקמן פ"ה ה"ב) מה מפי עצמו כו' ורבנין דרשי ג"ש האמורה בה מה מפי אחדים שנאמר כאן בב"ד אף מפי עצמו שנאמר כאן בב"ד ר' ירמיה בעי קרוב מפי עצמו בשבועת העדות מהו שיהא חייב (פי' באופן שהנתבע קיבל עליו עדותו של הקרוב דאל"כ מה היתה עדותו מועילה ופשיטא דפטור) נישמעינה מן הדא הואיל ולא למדו מפי עצמו בשבועת העדות אלא כו' א"ר יוסי כר"מ (פי' ברייתא זו כר"מ אתא) ברם כרבנן קרובין שכאן למדין מקרובין שכאן (פי' וכמו שקרובים מפי אחרים פטורין בשבועת העדות ה"נ קרובים מפי עצמו פטורין משבועת העדות אפי' אם קיבל עליו הנתבע עדותו של קרוב וע' חידושי רשב"א ל"ה א' גירסתו בירושלמי כאן) ר' יודן קפודקייא בעי השביע עליו (פי' לעדים כשרין) ה' פעמים מפי עצמו בב"ד מהו שיהיו חייבים על כל אחת ואחת (פי' לר"מ דלמד מפי עצמו בעדות ממקום שבאת מפקדון ותנן בפ"ה מ"ב לענין שבועת הפקדון דחייב על כל או"א) א"ר יוסי ולא מתניתא היא (פ"ה מ"ב) א"ר שמעון מה טעם (פי' למה משביע בפקדון בפני ב"ד חייב על כל או"א) מפני שהוא יכול לחזור ולהודות וכאן הואיל ואין יכול לחזור ולהודות אינו חייב על כל אחת ואחת ר' ירמיה בעי מאחר דר"מ עבד (ומה שבינתיים כפול ומיותר) מפיו בעדות כפיו בפקדון מהו שיקבעם לקרבן בלא תביעה (פי' כדין שבועת הפקדון בפ"ה ה"ב) ייבא כהדא כו'.
מפיו בקרקעות מהו שיהא חייב (פי' דבעדות מפי אחרים חייב כדאיתא לקמן פ"ו ה"ז ובתוספתא פ"ד אבל בפקדון פטור כמבואר בתוספתא שם מהטעם שאין נשבעין על הקרקעות כדתנן בפ"ו מ"ז) מפיו בקנסות מהו שיהא חייב (פי' דמפי אחרים בעדות חייב בקנס כמבואר בפרק זה מ"ז אבל בפקדון פטור מקנס מפני שמודה בקנס פטור כבפ"ה מ"ו) מפיו מהו שיהא חייב קרבן עולה ויורד (פי' כמו מפי אחרים בעדות או מאחר שר"מ סבר ג"ש ממקום שבאת יהא חייב בעדות מפי עצמו אשם קבוע כמו בפקדון מפי עצמו).
כיני מתניתא כפר אחד והודה אחד הכופר חייב א"ר יוסי כו'. —צ"ל: כיני מתניתא (פי' מפני שקשה השתא בזה אחד זה דתרוייהו קא כפרי אמרת הראשון חייב והשני פטור כפר אחד והודה אחד מיבעיא כבבבלי ל"ב ב') כפר אחד והודה אחד הכופר חייב בזה אחר זה הראשון חייב והשני פטור (פי' והוי לא זו אף זו) א"ר יוסי מתניתא (פי' דהשני פטור) והוא שכפר שני לאחר כדי דיבור של ראשון אבל אם כפר שני בתוך כדי דיבור הראשון שאם יחזור כו'.
ולי נן ידעין אין קנס ברתיה אין קנס איתא אוחרי. — צ"ל: אין קנס ברתיה אין קנס מילה אוחרי (פי' דבר אחר כגון כפל או ארבעה וחמשה או שלשים שקלים של עבד).
הרגת שורי קיצצת נטיעותי והוא אומר איני יודע חייב כו'. — צ"ל: והוא אומר איני יודע והעדים מעידין אותו שהרג וקצץ חייב אתה אמרת לי להרוג ולקוץ הולכין אחר הטענה (כ"ה בתוספתא סנהדרין פ"ו) מה הוא הולכין אחר הטענה א"ר חגיי כו' א"ר יודן אין אומר את כן (פי' שאם היה שורו נגחן ונטיעותיו בטלות נאמן לומר אתה אמרת לי להרוג ולקוץ) מאחר דו יכיל כו' אע"ג דו א"ל לא הרגתי ולא קצצתי פטור (פי' דסבר דנאמן במיגו אף במקום עדים, וע"ל פ"ו ה"א דר' יודן סבר שאין אומרין בממון מאחר ולכן יש להגיה כאן ר' יוסי במקום ר' יודן).
לית הדא פליגא על ר"ל (פי' הא דתנן במ"ז שהדליק גדישי ביוהכ"פ הרי אלו חייבין אע"פ שחייב המדליק מלקות) דאמר אין ממון אצל מכות (פי' אף כשלא התרו בו) פתר לה כר"מ דאמר לוקה ומשלם: מ"מ לא הפסידו ממון (פי' למה שנינו במ"ט משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שאמר איש פלוני ליתן לי מאתים זוז ולא נתן הרי אלו פטורין דהא פעמים מפסידין אותו ממון כגון שאומר פלוגי אם יאמרו עדים שהבטחתי ליתן לך או שלא נתתי לך אתן לך אע"פ שאיני חייב) כיון דלא הוה בעי מיתן ליה אפי' יהיב ליה (פי' אפי' רוצה ליתן לו אם יעידו העדים) כמי שלא הפסידו ממון (פי' מפני שאין זה ממון שיכולין להוציא בב"ד).
מה ת"ל אם לא יגיד ונשא עונו לא מפי התובע מתני' כו' אילו כו'. — צ"ל: מה ת"ל אם לוא (פי' מלא וי"ו ואל"ף) יגיד ונשא עונו לו (פי' דורש לו בוי"ו) מפי התובע מתני' כו' אילו תנינן ולא אמר ר' לעזר הוינן אמרין שמעו מפי התובע (פי' שאמר להם שיעידו) ונשבעו לנתבע חייבין כו' אילו אמר ר' לעזר ולא תנינן הוינן מרין שמעו מפי הנתבע ונשבעו לתובע חייבין כו'.
אוסרכם אני כולכם איני חייבין כו'. —צ"ל: אוסרכם אני כובלכם אני מצוה אני כולם אינן חייבין עד שיאמר בשבועה ר' יוחנן בשם ר' ינאי ואית דמרין ר' אבהו בשם ר' יוחנן כיני מתניתא כו'.
אין לי אלא אלה שיש עמה שבועה כו'. — צ"ל: אין לי אלא שבועה שיש עמה אלה מניין שאין עמה אלה כיש עמה אלה ת"ל ושמעה כו'.