Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shevuot Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
והרי שנים מחייבין אותו פרוטה וכן היא כו'. — צ"ל: מחייבין אותו פרוטה ואין עד אחד זוקקו לשבועה דתנינן שבועת הדיינין כו' מתניתא בשנשבע בפיו (פי' שהיה מודה במקצת) מה דמר שמואל בנשבע מפי אחרים (פי' ע"י עד אחד).
אבל אם הלוהו שלא בעדים יכיל מימר ליה הלויתני כו'. — צ"ל: אבל הלוהו שלא בעדים מאחר דיכיל מימר ליה לא הלויתני יכיל מימר ליה הלויתני ונתתי לך מחצה א"ר יודן אין אומר בממון מאחר מתניתא פליגא על רב ור' יוחנן מנה לי כו' אין לך בידי חייב (פי' ואין פוטרין אותו במאחר שיכול לומר לו נתתיו לך) איסי אמר המלוה כו' א"ר אבין מילתיה דאיסי אמרה המפקיד לחבירו בעדים לא יחזיר כו' נתתיו לך פטור (פי' ובודאי דהכא בשתבעו לפני עדים והודה לו בפניהם דאל"כ אפי' אמר אין לך בידי פטור דמי יודע שהודה לו אתמול וס"ד דתבעו בעדים כהלוהו בעדים דמי וקתני נתתיו לך פטור ומוכח שאינו צריך להחזיר בעדים) אין לך בידי חייב א"ר בון דרך בני אדם להלוות לחבריהם שלא בעדים (פי' וזה ששינה והלוהו בעדים בידוע שהתכוין שיפרענו בעדים) ולתובען בעדים (פי' וזה שדרכו בכך אינו צריך לפורעו בעדים): מנה לי בידך אל תתנהו לי אלא בפני עדים למחר כו' להחזיר לו בעדים (פי' פיסקא היא ממשנה ב') כו' במעמד פלוני ופלוני (פי' שאינו נאמן לומר נתתי לך בפני עדים סתם אלא צריך לקרותם בשמותיהם) הגע עצמך דא"ל במעמד פלוני ופלוני (פי' ואינם כאן שהלכו למדינת הים).
ר' זעירא בשם רב ירמיה מעשה בא לפני ר' יהודה כו'. — צ"ל: ר' זעירא בשם רב ירמיה (זהו ר' ירמיה בר אבא ע' מ"ש בריש ברכות) מעשה בא לפני רבי והורה כרשב"ג רבי ירמיה (הוא ר' ירמיה תלמידו של ר' זעירא ע' מ"ש ברכות שם, וע' פ"מ שלא ידע מזה ולכן הגיה "ר' זירא בעי קומי ר' ירמיה") בעי קמי כו' נימר דחזר ביה ואפי' תימר דלא חזר ביה לא ביקש רבי אלא לעמוד על אמיתן של דברים (פי' זה שאמר רבי "ידון בשטר" אינו אלא לברר הדבר לאמיתו לכך יאמרו לו הבא עדים לקיים את השטר אבל אם ביקש ולא מצא עדים דיו בעדי חזקה ואין מוציאין מידו).
א"ר יודן תמן בבא בשתי כיתי עדים כו'. — צ"ל: תמן כבא בשתי כיתי עדים (פי' ונמצאת אחת מהן פסולה דזוכה בשנייה) הכא ככופר בראיותיו (פי' מאחר שבא בתחילה בשטר בלבד כאילו הוא עצמו כופר בחזקה ואח"כ כשנמצא השטר פסול ה"ז כאומר לא קניתי) ר' מרינוס כו' קמי דר' חמא אבוי דר' הושעיה (ע' ב"מ פ"א ה"ח) ובר קפרא מדהודה (וכן הגיה בסה"ד ערך ר' מרינוס, אבל בספר יחוסי תנאים ואמוראים ערך בר קפרא העתיק כנוסח שלפנינו אבל העיקר כמו שהגהנו) כו'.
שמונה של זהב יש לי בכיס ונמצאו ח' דינרי זהב או חמשים סלע ונמצאו כו'. — צ"ל: שמונה של זהב יש לי בכיס (פי' האב שצוה לבנו כלשון הזה "שמונה של זהב יש לי בכיס של מעשר שני" ומשמע של זהב ממש) ונמצאו שמונה דינרי זהב הרי אילו שני נמצאו חמשים סלע או מאתים דינר הרי אילו חולין (פי' אע"ג דחמשים סלע או מאתים דינר שוים כשמונה דינרי זהב אמרינן דאביו הניח זהב ואבדו ואלו אחרים הן של חולין) שמונה דינרי זהב יש לי בכיס (פי' ולשון זה משמע דינרי זהב ממש וגם מטבעות אחרות שוות שמונה דינרי זהב) ונמצאו חמשים סלע או מאתים דינר, חמשים סלע יש לי בכיס ונמצאו מאתים דינרין, מאתים דינרין יש לי בכיס (פי' משמע דינרי כסף ממש וגם סלעים שוין מאתים דינרין) ונמצאו חמשים סלע הרי אילו שני, ליטרא זהב כו' אלא דינר כסף קטריסיס ופונדיון ופרוטה חייב א"ר יעקב כו' דינרי זהב אינן פרוטרוט (פי' אלא זהב ממש ואם הודה לו במטבעות כסף אינו ממין הטענה) מן מה דתני שמונה דינרי זהב יש לי בכיס ונמצאו חמשים סלע או מאתים דינר הרי אילו שני הדא אמרה אפי' דינרי זהב פרוטרוט (ונשמט מן "פרוטרוט" עד "פרוטרוט", וביאור זה שלכל מיני מעות ששוין כסכום דינרי זהב קורין דינרי זהב אע"פ שאינן אלא כסף) אילו מר דינרי זהב זהוב יאות (פי' שבלשון זה ודאי מתכוין לזהב ממש ואם הודה בשאר מיני מטבעות פטור) אשכח תני (תוספתא פ"ה ולפנינו שם נשמטה מלת "זהוב") דינר זהב זהוב יש לי בידך אין לך בידי אלא דינר כסף וטריסית ופונדיון ופרוטה פטור (וכ"ה בבבלי מ' א' לפי גירסת ר"ח המובא בר"נ פרק זה ובפירוש ר"ח שלפנינו חסר זה ע"ש. והנה רש"י ז"ל שם מחק הגירסא הישנה ותיקן "חייב" במקום "פטור" וכתב שכ"ה בתוספתא וברור אצלי שבספר התוספתא שהיה לפני רש"י ז"ל נשמט ע"י הסופר מאמר שלם בינתיים ע"ש, ומה שפירש הפ"מ בירושלמי כאן אין בו טעם).
ר' אמי בשם ר' יוחנן מתניתא בטענו כו'. — ע' כתובות פי"ג ה"ד (עמ' 398) מה שתיקנתי בסוגיא זו.
לית הדא פשיטא על דר' יוחנן דאמר הטוען כו'. — צ"ל: לית הדא פליגא על דר' יוחנן דאמר הטוען לחבירו טענת גנב באבידה ונמצאת בידו חייב בתשלומי כפל (פי' וטענת אבידה כמסרו קטן דמי שהרי האבידה מצא מעצמה ולא נמסרה לו מאחר).
א"ר אבון בר חייה כן משיב ר' יוחנן לר' לעזר כו'. — צ"ל: כן משיב ר' לעזר לר' יוחנן לא אם אמרת כו' וב"ד מוסרין שבועה לעדות (פי' שאין ב"ד חייבין להשביע את העדים ואין דרכן לעשות כן אלא שפעמים העדים נשבעין מעצמן או שהתובע משביען) אלא בשעברו ונשבעו וכא עבר ונשבע אינו מביא קרבן על השבועה. אית דבעי משמעינה מהדא כו' (פי' זה ענין מיוחד על הא דתנן אין בהן כפל כו' וע' בבלי ל"ז ב') מה אלו מיוחדין שאין להם קנס יצאו עבדים שיש להן קנס (פי' שאם נגח שור לעבד משלם קנס שלשים סלע) אוציא עבדים ולא אוציא שטרות שאין להן קנס מה אילו כו' אונאה יצאו קרקעות עבדים ושטרות שאין להן אונאה ר' ישמעאל דרש כו'.
ר' ישמעאל דרש או נפש כי תשבע כלל כו'. —צ"ל: ר"י דרש נפש כי תחטא כלל בפקדון או בתשומת יד פרט מכל אשר יעשה חזר וכלל (וגירסא שלפנינו נשתרבבה מלעיל פ"ג ה"ו) כו' מה הפרט בתביעת ממון ולעצמו ומוציא בדין ויש לו דמים ואין דמיו קצובין כו' לעצמו פרט לאומר לחבירו אנסת ופיתית בת פלוני ומוציא בדין פרט לאומר לחבירו קיללתני וביישתני שפטור (פי' דמבייש את חבירו בדברים פטור בדאיתא בב"ק פ"ח ה"ח) ויש לו דמים פרט לשטרות מיכן אמרו המפקיד שטרות לבסם יש בהן שבועה ואין דמיו קצובין פרט לעבדים (פי' שאם נגח השור לעבד אינו משלם כפי שוויו אלא דמים קצובים שלשים סלע).
רב הונא אמר אחד קדשים כשרין ואחד קדשים פסולין כו'. — ע' ב"ק פ"א ה"ב (עמ' 464) מה שהגהנו בענין זה.