Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shevuot Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ומתניתא אמרה כן המקבל שדה מחבירו כו'. — צ"ל: ומתניתא אמרה כן (ב"מ פ"ג מי"ג) הגביהה ונטל הימנה רביעית ונשברה משלם את הכל ר' חנניה א"ר בון אף בגניבה כו'.
ר' אבהו בשם ר' יוחנן בעומדת באבוסו כו'. – פי' דזה שאמרו בד' שומרין שאין חייבין אלא דרך קנין במשיכה הוא אף באופן שהיתה בהמת ראובן עומדת ברשות שמעון אצל אבוסו וא"ל ראובן אני נותן בהמתי לך לשומרה וקיבל עליו שמעון אין שמעון חייב באחריותה אא"כ משכה קודם ור' בון ב"ח פליג וסבר שאם היא עומדת ברשות שמעון מאחר שהלה קיבל עליו לשומרה ה"ז חייב באחריותה אף שלא משכה.
מה ר' בון ב"ח כב"ש רבש"א ילקה בחסר ויתר כו'. — צ"ל: רבב"ח כב"ש דתנינן (ב"מ פ"ג מי"ג) החושב לשלוח יד בפקדון ב"ש מחייבין מה נן קיימין אם בעומדת ברה"ר כו' באותה המחשבה אם בשמשך (פי' שמשך הבהמה שהופקדה אצלו לביתו על דעת גזילה) ד"ה חייב (פי' אפי' לב"ה) כו' בעומדת באבוסו ומה דאמר ר' בון כו' בקונה שלא מדעת הבעלים (פי' דהתם בעומדת על אבוסו והשומר רוצה לגוזלה שלא מדעת הבעלים ולכך אינו קונה במחשבה אא"כ עושה מעשה) ברם הכא בקונה מדעת הבעלים (פי' שהבעלים רוצים להקנותה לו לשומרה וגם הוא מתכוין לקנותה לשומרה וכיון שהיא ברשותו הכל מודים שקונה אותה בדיבור בלבד).
תני וגונב מבית האיש ולא מבית השואל (פי' שאם נגנבה מבית השואל פטור הגנב מתשלומי כפל; וטעם דין זה דמאחר שכל האחריות היא על השואל הרי הפקדון כולו ברשות השואל ואינו כברשות הבעלים וכיון שהשואל חייב להחזיר את החפץ אחר שיהיו כָּלים ימי שאילתו גם השואל אינו נחשב לבעלים ולכך הגנב פטור מכפל כמו הגונב אחר הגנב, ולא תקשה לך מדתני בתוספתא ב"מ רפ"ג "השואל פרה מחבירו ונגנבה וקדם השואל ושלם ואח"כ נמצא הגנב משלם תשלומי כפל לשואל" דמאחר שכבר שילם השואל לבעלים הרי השואל כבעלים עצמן וע' ב"ק פ"ז ה"א ומ"ש שם, עמ' 474) כו' כמי שהוא עליו (פי' של בעלים דגם להן שייכות בה דש"ח פטור מגניבה ואבידה ונושא שכר והשוכר פטורין במיתה שבוייה ושבירה).
היו אחרים יודעין שלא פשע מאי נישמעינה מהדא כו'. — צ"ל: היו עדים יודעין שלא פשע מהו שיאמר לו הישבע לי שלא נתת עיניך בה לגוזלה (פי' שלא שלח בה יד) נישמעינה מהדא (מכילתא פ' משפטים ע"ש) הרי שנמצא הגנב ואין לו לשלם מניין שלא יאמר לו בוא והישבע לי שלא נתת עיניך בה לגוזלה ת"ל ואם לא ימצא הגנב כו' (וע' ב"מ פ"ג הי"א ובפירוש ר"ח סוף מסכת זו ובבלי ב"ק ק"ח ב' וטח"מ סימן רצ"ד סעיף ה').
עד כדון כר"ע כר' ישמעאל (פי' שר"ע דורש ג"ש שאינה מופנה ור' ישמעאל אינו דורשה, ע' יומא פ"ח ה"ג וסנהדרין פ"ז ה"ח) כו' מה להלן נשבעין על האונסין אף כאן נשבעין על האונסין (פי' ויהא שואל פוטר את עצמו בשבועה על השבוייה כדין שומר שכר) כו' טענו טענת גנב של אונסין (פי' בש"ש שטען כן ונמצא שקר והפקדון אצלו).
מהו שישלם תשלומי כפל של אונסין כו'. — צ"ל: מהו שישלם תשלומי כפל א"ר יוסי אין כיני ניתני (פי' במשנה דפרק זה) ש"ש והשוכר משלמין תשלומי כפל של אונסין ותני לא מצינו בנושא שכר והשוכר שמשלם תשלומי כפל א"ר חנינה אם אומר את כן (ומה שבינתיים כפול ומיותר) כו' מצינו בנושא שכר והשוכר שמשלמין תשלומי כפל תאמר בשואל שאינו משלם תשלומי כפל בכ"מ.
אין תימר לשבועה איצטרכת ליה ניתני בנושא שכר והשוכר כו'. —צ"ל: ניתני בנושא שכר ושומר חנם הווי לא כו' אמרת דברים שהשואל משלם נושא שכר נשבע דברים שנושא שכר משלם שומר חנם נשבע מה את מתני בשומר חנם כשהבעלים עמו אלא דברים שנושא שכר נשבע שומר חנם יהא פטור ואית דבעי מה את מתני בשומר חנם בין שהבעלים עמו בין שאין הבעלים עמו א"ר מנא לא מצינו כו' (ומה שבינתיים כפול ומיותר).
ומ"ט דב"ש על כל דבר פשע כו'. —ענין זה שייך על מה ששנינו בב"מ פ"ג מי"ג ונשמט "תמן תנינן" כו' כדרך הירושלמי בהרבה מקומות.
ריב"ח בעי מה אמר יטול נטל כו'. — צ"ל: מה אמר ליטול ונטל (פי' בהא דתנן בב"מ שם הגביהה ונטל ממנה רביעית ונשברה משלם את הכל אם "ליטול" תנן דהיינו שחשב ליטול אף שעדיין לא נטל מ"מ חייב באחריותה או "ונטל" תנן פי' שכבר נטל אבל אם לא נטל אלא שחשב ליטול אינו חייב באחריותה) והתני ר' הושעיה (תוספתא ב"ק פ"י) נשברה כו' לא מחמת קילקולה (פי' שפתח ונטל ממנו רביעית שחבית סתומה ומלאה אין דרכה להחמיץ) כו' מה איתאמרת עד שיחסיר או אפי' לא חיסר (פי' אלא שהגביהה ע"מ שיחסיר) כו' דריב"ח ליטול ונטל אין תימר כו' אין תימר ונטל עד שעה שיחסיר אין תימר ליטול החזירה למקומה (פי' ולא נטל) פטור למקום אחר חייב (פי' שמאחר שהגביהה ע"מ ליטול ממנה ועדיין לא החזירה למקומה ה"ז חשיב שינוי) אין תימר נטל החזירה בין למקומה בין למקום אחר (פי' ולא נטל) פטור ר' אבהו כו' (וע' בבלי ב"ק קי"ח ב' וב"מ מ"ד א').
אין משערין אותו אלא בגופו לפיכך רואין אותו כו'. — צ"ל: אין משערין אותו אלא בגופו אין אומרין אילו היה שם היה מציל אלא רואין אותו אם היה ראוי להציל חייב ואם אינו ראוי להציל פטור ר' לעזר בשם כו'.
כיון שהניח מקלו ותרמילו עליה חייב שמע ר' יוסי בר נהוראי כו'. — ע' בבלי ב"מ מ"א א'.
מה אם ש"ח שהיקלה בו התורה אינו חייב עד שימשוך כו'. — צ"ל: מה אם ש"ח שהיקלה בו התורה כיון שמשך חייב נושא שכר שהחמירה כו'.
[השלמות: אני איני מקבל עלי כו'. כעין זה רפ"ג דנדה [נ' רע"ג].]
על דעתיה דרב אינו מצוה להפיסו מפייסו על האמת כו'. —ע' סנהדרין פ"ג ה"י (עמ' 516) מה שתקנתי בזה.
במזידה בעבירה ובשבועה אין כאן קרבן אתיא דרב כו'. — צ"ל: אין כאן קרבן אלא כי אנן קיימין במזידה בעבירה ושוגגת בשבועה אית כאן סוטה ואית כאן קרבן (ונשמט מן "קרבן" עד "קרבן") אתיא דרב ור' יוחנן כר"ע (פי' דסבר לעיל פ"ב מ"ו דחייב בשבועות ביטוי אף על לשעבר) ואפי' יסבור ר' יוחנן כר' ישמעאל אתיא היא כר"מ דר"מ אמר אמן כו'.
הטוען את חבירו טענת גנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' כו'. — צ"ל: טבח ומכר אין משלם תשלומי ד' וה' תמן כו' ומסייעין לר' יוחנן איכן שורי א"ל נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים שאכלו משלם את הכפל הודה כו' (ברייתא זו ישנה בבבלי ב"ק ק"ו ב') ויידא אמרה דא (במ"ו פרק זה) אמר לאחד כו' ואמר אמן והעדים מעידין אותו שגנבו משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' מפני שאמר לאחד מן השוק אבל אם אמר לשומר חנם פטור (פי' מד' וה') מתניתא בשנשבע לו ואח"כ שחטו (פי' וקנתה לו שבועתו אם הוא שומר חנם דכשטבח ומכר אחרי כן פטור מארבעה וחמשה) מה דמר ר' יוחנן בששחטו ואח"כ נשבע לו (ונוסח שלפנינו נשתרבב מלעיל פ"ז ה"א).
בעומדת או אפי' עומדת ואין תימר אפי' עומדת כו'. — צ"ל: אין תימר בעומדת (פי' אבל שלח בה יד קנה ושוב אין שבועה מועילה בה על טענת גנב ופטור מכפל וע' בבלי ב"ק ק"ז ב') היא הדא היא הדא אין תימר אפי' עומדת מחלפה שיטתיה דר' יוחנן תמן אמר כו' ונשבע לו ואח"כ טענו טענת גנב פטור (פי' וס"ד דמש"ה פטור דמשעה שטען טענת אבידה ה"ז כאלו שלח בה יד) כו' א"ר לא שנייא היא שהוא כיוצא וידוייו בשבועה (כפרש"י ב"ק שם דנפטר בשבועה ראשונה ושנייה בחנם נשבע ולכך פטור מכפל) מקשייא ע"ד דר' זירא (פי' דסבר באם שלח בה יד או שטען טענת אבידה ולא נשבע ואח"כ טען טענת גנב ונשבע לו פטור מכפל) א"ל איכן שורי כו' והעדים מעידין אותו שאכלו משלם תשלומי כפל כו' שמשך (פי' לשוחטו ולאוכלו) כטוענו טענת אבוד כו'.
ויש טביחה בלא מכירה כו'. — צ"ל: ויש טביחה ומכירה בלא משיכה (פי' דשנינו במ"ו טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה', וביאור זה לפי הירושלמי שהעדים העידו שטבח ומכר שורו של פלוני ברשות הבעלים ולא הוציא מקודם לרשותו מ"מ משלם ג' וד' ולשון "ד' וה'" שבמשנה לאו דוקא אלא סירכא דלישנא היא והוא דלא כר' לעזר בב"ק פ"ז ה"ה דמשמע דצריך משיכה דוקא וכ"ה בבבלי שם ע"ט ב') כסומכוס דאמר אע"פ שאין גניבה יש טביחה ומכירה (פי' ברייתא בבבלי ב"ק ע"ה ב' "היו שנים מעידין שגנב וחיו שנים מעידין אותו שטבח ומכר הוזמו עדי גניבה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה הוזמו עדי טביחה הוא משלם תשלומי כפל והן משלמין תשלומי שלשה סומכוס אומר הן משלמין תשלומי כפל והוא משלם תשלומי שלשה לפר ושנים לאיל" ושם פלפלו אהייא קאי סומכוס ע"ש; אבל שיטת הירושלמי כאן דסומכוס ארישא קאי בהוזמו עדי גניבה ולא עדי טביחה ומכירה והרי שחט שור חבירו ברשות הבעלים ולא משכו קודם ואין בזה גניבה לכך הוא פטור מכפל ועדי גניבה שהוזמו משלמין לו כפל והוא נמי משלם ב' וג' שהרי שחט שור או איל של חבירו ברשות הבעלים).