Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Sotah Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[השלמות: ר' יהושע אמר בשם ר' ליעזר. — צ"ל: ר' יהודה אמר כו' (ע' תרומות פ"ד ה"י [מ"ג א'] דר' יהודה אמר בשם ר' ל[י]עזר ור' יהושע).]
ומ"ט דר' ליעזר כי מצא בה ערות דבר ערוה זו סתירה כו'. — צ"ל: כי מצא בה ערות דבר ערות דבר זה קינוי דבר דבר מה דבר כו' (פי' שמצא חוזר על "דבר" ולא על "ערות") בתנאים שהתנה עמה ע"פ אחרים מה מקיים ר' ליעזר ערות (פי' מפני מה הקינוי קרוי ערות) דבר שהוא מרגיל לבא לידי ערוה (כל זה איתא לפנינו למטה ושייך כאן) תני ר' יוסי ב"ר יהודה אומר כו' ואין מציאה בכ"מ אלא בעדים (פי' דהוא סבר דמצא חוזר על "ערות" ולא על "דבר" וערות היינו סתירה ולכך א"א ללמוד מעל פי שנים עדים יקום דבר אלא שלמד מענין "מצא") מה מקיים ר"ל דבר, ערוה שהיא באה מכח דבר (פי' שקינא לה קודם) עד אחד מניין שישקה (פי' דכתיב "כי מצא בה" משמע שמצא בעצמו דהיינו שראה אותה שנסתרה ועדיין לא ידענו אם משקה לר' אליעזר דמשנתנו בעד אחד שראה שנסתרה) כו' קרוב אע"פ שאינו כשר עכשיו כשר הוא לאחר זמן (פי' לשאינו קרוב אם יֵדע לו עדות) עד מפי עד כו' מ"ט דר' יהושע כי מצא בה ערות דבר ערות זו סתירה דבר זה הקינוי (כ"ה בבמדבר רבה פ"ט אות ל"ז) כי מצא אין מציאה אלא בעדים ומעלה בו בקינוי השיבו על דברי ר' יוסי ב"ר יהודה כו' לקנאות לה בעצמו ולהביא עדים כו' מה טיבה להיסתר לא אתיא דלא על דמתניתא הכל כו'.
זה אומר ראיתי ב' שערות בגבו וזה אומר ראיתי שערה אחת בכריסו ר' יוסי ברבי בון כו'. — צ"ל (כגירסת ק"ע וכן בכל ענין זה העיקר כגירסתו): שנים אומרים ראינו שערה אחת בגבו (פי' אבל בכריסו לא היתה שום שערה) ושנים אומרים ראינו שערה אחת בכריסו ר' יוסי ב"ר בון כו' (ויותר נראה דאלו שראו בגבה לא הביטו בכריסה ותולין שהיה בכל מקום ד' שערות ונשרה א').
הא אם נסתרה עמו ולא דיברה אין סתירתה כלום דיברה אתא מימור לך כו'. —צ"ל: אין סתירתה כלום דרובא אתא מימר לך כו' (פי' "דרובא" יותר רבותא כפי סגנון הירושלמי, ונוסח שלפנינו שיבוש עתיק הוא שכבר היה לפני התוספות ע' בבלי ה' ב' ד"ה הא).
אמר לה אל תיכנסי לבית הכנסת נכנסת עמו. — צ"ל: אמר לה אל תיכנסי לבה"כ עמו אינה נכנסת עמו.
אמר לון סוטה מהיא א"ל רשות היחיד. — צ"ל: סוטה מה היא א"ל ספק רשות היחיד.
א"ר חיננא אפי' כרבנן דהכא אתיא היא בה קנסו ולא קנסו ביורשיה. —ע' מ"ש על זה ביבמות פ"י ה"א (עמ' 353).
ועלי זקן מאד וגו' ישכיבון כתיב שהיו הנשים מביאות כו'. —צ"ל: ועלי זקן מאד וגו' שהיו הנשים מביאות קיניהן לטהר והיו משהין אותן חוץ לבתיהן והקב"ה מעלה כו' (וכעין זה הנוסח בב"ר פס"ה אות י"ג ומדרש שמואל פ"ז; וזה דאיתא לפנינו "ישכיבון כתיב" ליתא שם ושם וכן באגדת בראשית פמ"א, וזה היה כתוב מן הצד שהוסיף תלמיד אחד מן הבבלי שבת נ"ה ב' והכניסוהו הסופרים בפנים ע' מ"ש בפיאה פ"ז ה"ב, עמ' 28).
קרייא אמר מקרין ואח"כ מבזין כו'. — צ"ל: קרייא אמר מים ועפר ואח"כ מבזין ומתניתא אמרה מבזין ואח"כ מים ועפר א"ר אילא כו'.
[השלמות: יבא כיי דאמר ר' כו'. — צ"ל: כיי דתנינן תמן (שקלים פ"ד מ"ב) אמת המים כו'.]
לצבות בטן ולנפיל ירך לבועל וצבתה בטנה ונפלה יריכה לאשה הדעת מכרעת כו'. —צ"ל: וצבתה בטנה ונפלה יריכה לאשה בתת ה' את ירכך נופלת ואת בטנך צבה לאשה (ונשמט מן "לאשה" עד "לאשה") הדעת מכרעת כו'.
[השלמות: בז' מקומות כתיב לא תתחתן בם. נראה שהם אלה: א) פן תכרות ברית ליושב הארץ וגו' ולקחת מבנותיו לבניך (שמות ל"ד ט"ו-ט"ז) ב) ולא תתחתן בם (דברים ז' ג'), ג) הכתוב בספר תורת משה וגו' לבלתי בוא בגוים האלה וגו' והתחתנתם בהם וגו' (יהושע כ"ג ו' ז' י"ב), ד) מן הגוים אשר אמר ה' אל בני ישראל לא תבאו בהם וגו' (מלכים א' י"א ב'), ה) בנותיכם אל תתנו לבניהם וגו' (עזרא ט' י"ב), ו) להוציא כל נשים וגו' וכתורה יעשה (שם יו"ד ג') ו-ז) ואשר לא נתן בנותינו לעמי הארץ וגו' (נחמיה יו"ד ל"א) עוד שם (י"ג כ"ה) אם תתנו בנותיכם לבניהם וגו' [וע' ק"ע].]
ויברכהו ה' ר' חונא בשם ר' יוסי שהיתה תשמישו שוה לכל אדם כתיב ואנקמה כו'. — צ"ל: שהיתה תשמישו שוה לכל אדם וזרעו כנחל שוטף (כ"ה בבבלי יו"ד א') כתיב ואנקמה כו'.
כחרובית גדולה היה יכול בכידון. — צ"ל: יכול כלידון (פי' חטטין ע' מוסף ערוך ערך כלידון כ"כ הרד"ל בהגהותיו לבמדבר רבה פ"ט).
[השלמות: כיון שהצדיקים מסתלקים כו' חד אמר זה ספר בראשית. — דכתיב (בראשית כ"ו י"ח) ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם.]