Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Sotah Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אבל בערכי המלחמה מספקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים. — צ"ל: אבל בערכי המלחמה כהן אומרה בכל לשון ושוטר משמיע לעם בכל לשון (כן מוכח מסוגיא שלמטה ונוסח שלפנינו נשתרבב ממשנה ששית דפרקין) ר' חגיי בעי כו'.
התיב ר' חייא בר אדא לא מסתברא דלא כו'. —צ"ל: התיב ר' חייא בר אדא קומי ר' מנא (ע' פיאה פ"ז ה"ח ומ"ש שם [עמ' 30] שר' חייא בר אדא היה תלמיד ר' מנא ופעמים רבות שאל ממנו) לא מסתברא דלא והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ואח"כ ונגש הכהן ודבר אל העם (פי' שמתוך הסברא היה נראה שתחילה יכריזו השוטרים שכל מי שבנה בית ולא חנכו ונטע כרם ולא חללו וארש אשה ולא לקחה וגם הירא ורך הלבב ילכו וישובו לביתם ואחר שישובו אלה אז ידבר הכהן שמע ישראל וגו' אל ירך לבבכם וגו' למען חזק את הנשארים במחנה) א"ל מכיון דא"א אין מקרא אמור על הסדר לית ש"מ כלום (פי' שכדבריך כן הוא שאין מוקדם ומאוחר במקראות הללו ובתחילה מדברים השוטרים ואח"כ מדבר הכהן וכן מבואר בבבלי מ"ב ב' בברייתא שהביאו שם וכפרש"י שם. ודברי ר' חייא בד אדא הם ענין בפני עצמו ואינם חוזרין על דברי חגיי שלפניו ודלא כמפרשי הירושלמי, וע' ברמב"ם פ"ז ה"ב וג' ממלכים שיטה אחרת בזה וע' בנושאי כליו שם).
נתן לו שכרו לאחר י"ב חדש כמי שלא חנכו כו'. —צ"ל: ואם יתן לו שכרו לאחר י"ב חדש כמי שלא חנכו (פי' ולא ישוב לביתו אלא מספק מים ומזון ורק לאחר י"ב חדש כאשר יקבל שכרו אז יהיה דינו כמי שחנכו, כן נראה מדברי הרמב"ם פ"ז הי"ב ממלכים) נעלו אם היה בתוכו חפצים את שדרכו ליבטל עליהן (פי' שדרך בית זה ליבטל בשביל חפצים הללו שמניחין אותן בו) כמי שחנכו (וע' רמב"ם בפ"ז הי"ג שם שפירש "את שדרכו ליבטל עליהן" שדרך האדם לבטל על שמירת חפצים אלו, ואין זה מחוור כפי סגנון הירושלמי דקאי על הבית ולא על האדם).
מה אנן קיימין אם בשהרכיב אילן מאכל ע"ג אילן מאכל מין בשאינו מיגו פירות כו'. — צ"ל: מה אנן קיימין (פי' הא דתנן ואחד המבריך ואחד המרכיב) אם בשהרכיב אילן מאכל ע"ג אילן מאכל מין בשאינו מינו או בשהרכיב אילן מאכל ע"ג אילן סרק (פי' שגם זה אסור לישראל לעשות כן כדאיתא בערלה פ"א ה"ב) פירות עבירה הן ואם בשהרכיב אילן מאכל ע"ג אילן מאכל מין במינו (פי' ופירות אילן ראשון כבר חילל) לא כנוטע כבתחילה הוא (פי' שאין דינו כנוטע עתה כדאמרינן בערלה פ"א ה"ד ילדה שסיבכה בזקינה טהורה הילדה) אלא כן אנן קיימין בשהרכיב תאינה שחורה כו' (פי' ושיטת הירושלמי שבאופן זה שנוטע מין תאנים חדשות אע"פ שאין ערלה נוהג בהן מ"מ חוזר עליהן מעורכי המלחמה כאילו נטען בקרקע תחילה אבל שיטת הבבלי מ"ג ב', אינו כן ע"ש).
[השלמות: אפי' שומרת יבם לחמשה אחים. — תוספתא פ"ז וע' בבלי (מ"ג ב') ושם הגירסא מת אחד מהן במלחמה כולן חוזרין, אבל בתוספתא שם איתא שמע שמת אחיו במלחמה עד שלא נתן (צ"ל נשא) במשא חוזר משנתן (משנשא) במשא אינו חוזר.]
מתניתא פליגא על ר' יוסי שומע פרשה מפי כהן ואומרה כו'. — צ"ל: מתניתא פליגא על ר' יוסי בספר שוטר שומע (כן הנוסח לעיל ה"א) פרשה מפי כהן ואומרה לעם בכל לשון (פי' ומשמע שבמערכי המלחמה אינו כן אלא השוטר אומר דברים מפי עצמו) וסיפא פליגא על ר' מנא אבל בערכי המלחמה כהן אומרה בכל לשון ושוטר משמיע לעם בכל לשון (פי' ומפורש דגם במערכי המלחמה כהן אומר כל הדברים תחילה ושוטר משמיען וע' לעיל ה"א שגם שם הוספתי לשון זה) פתר לה עוד דבר אחד היה מוסיף משלו (פי' דבמערכי המלחמה היה כהן אומר ושוטר משמיע רק דברים הראשונים אבל דברים האחרונים דהיינו מי האיש הירא וגו' היה השוטר מוסיף משלו מה שלא אמר כהן תחילה) אין תימר כן אפי' על דר' יוסי לית היא פליגא (פי' דודאי צ"ל כן שכדי שלא יקשה מרישא דברייתא לסיפא ההכרח לומר שדבר אחד היה מוסיף משלו ומ"מ אינה חולקת על ר' יוסי) תיפתר כמאן דמר הראשונים אמרו הוא אמרן רבו כו'.
[השלמות: גד גדוד יגודנו כו'. — מובא ברמב"ן על פסוק זה.]