שתים של ארבעה ארבעה טפחים. — לפי שיטת הירושלמי ראשו ורובו הן ארבעה טפחים (ע' תוספתא פ"ב) והיינו כשהוא יושב במקומו, אבל לפי שיטת הבבלי ראשו ורובו הן ששה טפחים, והיינו כשהוא מיסב, שכן היה דרכן, ע"ש ג' א', ז' א', וב' ב' רש"י ד"ה ראשו.

מצינו סיכוך שהוא כקירוי דתנינן תמן הרחיק את הסיכוך מן הדפנות ג' טפחים פסולה. — צ"ל: דתנינן תמן (במשנה י"א דפרקין) בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש בין הכותל ולסיכוך ד"א פסולה (פי' הא פחות מד"א כשרה והרי יש לה קירוי סביב ולא מצינו שתהא סוכה כזו כשרה למעלה מעשרים אמה).

מה את עביד ליה כאויר פסול כסכך פסול כו'. — צ"ל: מה את עביד ליה כאויר כסכך פסול אין תעבדיניה כאויר פוסל בג' טפחים (ומלת "פסול" שבינתיים מיותרת).

מפני מה אמרו סכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות שלא בא אלא להיתירה של סוכה. — פי' שאם לא היה שם אלא אויר היה פוסל בג' טפחים ואם נתן במקום האויר סכך פסול אינו פוסל בג' טפחים והרי זה מועיל להכשיר לכך אינו פוסל אלא בד' אמות וכר' יוחנן ורשב"ל לקמן ה"ז.

א"ר יוסי לית הדא דר' בא בר ממל אולפן מן מתני' יליף כו'. — צ"ל: א"ר יוסי אין (פי' כמו "אם") לית הדא דר' בא ב"מ אולפן (פי' שהיה לו בקבלה מרבו) מן מתני' יליף כו' (וכעין זה בעירובין פ"ט דף כ"ה סוע"ג א"ר זעירא אין לית הדא דשמואל אולפן כו').

[השלמות: היתה למטה מעשרה ותולה בה עיטורין כו'. — צ"ל: היתה למטה מעשרה כו' שהן ראויין לסכך בהן ממעטין בה לפסול ואם לאו אין ממעטין בה לפסול. היתה למעלה מעשרים כו' ממעטין בה לכושר ואם לאו אין ממעטין בה לכושר.]

מאי כדון ר' אחא בד יעקב אמר פני כו'. — צ"ל: מאי כדון ר' יעקב בר אחא אמר פני כו' (ואף שבשבת פ"א דף ב' ע"ד ג"כ הנוסח בענין זה "ר' אחא בר יעקב" אבל מתוך שאינו מצוי בירושלמי נראה להגיה "ר' יעקב בר אחא").

תני בשם ר' נחמיה צב כמין קמרסטה היו כו'. — ע' מ"ש ע"ז בשבת פ"א (דף ב' ע"ד, עמ' 147).

רבי אומר ד' אמות אע"פ שאין שם ד' דפנות כו'. — ע' הגהות הגר"א במעשרות פ"א ה"ז.

מעשה שהלך ריב"ק אצל ריב"נ כו'. — ע' בהערותי לכלאים פ"ד ה"ד דף כ"ט ע"ב מ"ש בזה (עמ' 49).

ר' חונה בשם רבנן דתמן ובלבד על פני כולה כו'. — צ"ל: ר"ח בשם רבנן דתמן ואפי' על פני כולה (פי' בכ"מ שיוצא אפי' בלא דופן ואפי' אחורי הסוכה נדון כסוכה, ונוסח שלנו "ובלבד ע"פ כולה" נשתרבב מלמטה ה"ב) ריב"א ר' יסא ר' יוחנן בשם ר"ה ובלבד כנגד הדופן ריב"א ר' חייא כו' ואפי' שלא כנגד הדופן על דעתיה דר' חייא ניחא ע"ד דר' יסא מה הקלת בה כו' (וע' בבלי י"ט א').

ר' יצחק ב"נ בשם ר"ה שנייא היא באילן שדרכו לפסע. — צ"ל: שנייא היא בחמה שדרכה לפסע (כגירסא זו נראה מאו"ז ח"ב סימן רפ"ד וביאור זה שדרכה להתפשט למטה יותר מלמעלה, וכמו שאמרו בבבלי כ"ב ב' כזוזא מלעיל כאיסתירא מלתחת וכפרש"י שם; וכעין זה ביומא פ"ג ה"ב "פוסה על פני כל המזרח", ועו"ש בה"ט דף מ"א ע"א "של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה ופוסה ויורדת", ואותו ענין בבבלי שם כ"ח ב' ול"ח א' הלשון "מפציע לכאן ולכאן והוא כמו שביארנו).

מצה הישנה תפלוגתא דב"ש ודב"ה כו'. — מזה מוכח דהא דתני בסוכה דצריך לחדש בה דבר אינו אלא לכתחילה דהא א"א לחדש שום דבר במצה, וכן מוכח בר"נ ריש סוכה שכתב על ירושלמי זה דאע"ג דסוכה ישנה מכשרי ב"ה למצוה מן המובחר צריך לחדש בה דבר.

ר' ירמיה בשם רב סיככה בשלכיות פסולה בזכרים כו'. — צ"ל: סיככה בשלכיות (פי' חצים שדרך להשליכן מן הקשת וכן כתב בפירוש הקצר כאן) בזכרים כשרה (ומלת "פסולה" שבינתיים מיותרת) בנקבות פסולה (וגם בבבלי י"ב ב' איתא כן בשם רב).

רב כהדא דאחרים מה אנן קיימין קצר לסכך כו'. — צ"ל: רב כהדא דאחרים (פי' רב סבר כאחרים) קצר לסכך והוכשרו כו' הכשירן בידו תני ר' יאשיה פוסל (פי' אף לדפנות וחולק עלה דתנן וכולן כשרין לדפנות וכן איתא בבבלי ז' ב') ר' יוסי בשם רחב"ח וסכות על הארון את הפרכת מכאן שהדופן קרוי סכך מיכן שאין עושין דפנות בדבר שהוא מקבל טומאה (פי' מאחר שהדופן קרוי סכך הרי דינו כסכך והוא מפרש טעמו של ר' יאשיה, וע' ביאור הגר"א או"ח ריש סימן תר"ל שרמז ע"ז).

במשופין בכלים נחלקו והא ר' ירמיה בשם רב כו'. — צ"ל: במשופין לכלים (פי' כדי לעשות מהן כלים) נחלקו והא ר' ירמיה בשם רב בשיש בהן רוחב ארבעה נחלקו הא במשופין לכלים ד"ה אסור מן מה דאמר ר' ירמיה בשם רב (לעיל ה"ד) סיככה בשלכיות בזכרים כשרה ואמרין כר' יהודה הורי הדא אמרה היא הדא היא הדא (פי' וזה שפוסל בנקבות היינו משום שיש להן בית קבול הא ר' יסא בשם ר' יוחנן במשופין לכלים נחלקו הא בשיש בהן רוחב ארבעה ד"ה מותר מן מה דהורי ר' יסא בסדרא רבה מלתרא (פי' נסר רחב ארבעה כדמוכח בעירובין פ"א דף י"ח סוע"ד וכ"כ ר' חננאל בפירושו לעירובין ג' א') מסככין בה כו'.

שמואל אמר הדא דאת אמר לאורך אבל לרוחב כשר כו'. — יש להפך הגירסא ולהגיה וכצ"ל: הדא דאת אמר (פי' דתנן נתן עליה נסר שהוא רחב ד' טפחים כשרה) לרוחב (פי' באמצע רוחבה של סוכה ועדיין יש מהדופן האמצעית עד הנסר כשיעור סוכה) אבל לאורך פסול (פי' שהרי נחלקה הסוכה לשתים ואין לכל חלק אלא שתי דפנות בלבד ושמואל סבר דסכך פסול פוסל באמצע בארבעה טפחים וכ"ה בבבלי י"ז ב') ר' יוחנן ורשב"ל כו' בין לרוחב כשר (פי' דסברי דסכך פסול אף באמצע אינו פוסל אלא בארבע אמות וכמו שמפורש למטה) ר' בון ורבנן (ע' מ"ש בשקלים פ"ד ה"ט, עמ' 261) בעון קומי ר' זעירא כו' אמר לון משום שאין סכך פסול פוסל אלא בד' אמות הפכו על צדו (פי' שאם הפך אותו נסר הרחב ד' טפחים על צדו ואין בעוביו ד' טפחים) ר' חסדא אמר כשר (פי' ומותר לישן תחתיו וכ"ה בבבלי י"ד ב' דר' חסדא אמר כשרה) ר' זריקן בשם רב המנונא כדברי מי שהוא פוסל כאן (פי' כשהניחו על רוחבו והוא ר"מ אליבא דרב דאמר בשיש בהן רוחב ארבעה נחלקו) פוסל כאן (פי' אף בהופכו על צדו) מתניתא פליגא על ר' המנונא סוכה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושלחנו (כפי הנוסח הישן כאן וכן בבבלי י"ד ב' וע' רש"י שם שמחק גירסא זו, ובחדושי שם קיימתי הגירסא הישנה) מביא נסר ויצרף ממנו ג' טפחים (פי' מותר להביא נסר שרוחבו ד' טפחים ולהכניס ממנו לתוך הסוכה ג' טפחים דהיינו שיהפך אותו על צדו שאין בעוביו אלא ג' טפחים) אין תימר לרוחב (פי' שנפרש שהוא מניח את הנסר לרוחב הסוכה כדי להכשיר חלק הסוכה שבין דופן האמצעי ולנסר וכדאיתא לעיל) לית יכיל (פי' שהרי אין בכל הסוכה אלא כדי הכשר סוכה מצומצם) אלא כן אנן קיימין לאורך (פי' אפי' לאורך שהרי אין הפרש בסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא כדי הכשרה בין אורך לרוחב) לא כן א"ר זריקן בשם ר' המנונא כדברי מי שהוא פוסל כאן פוסל כאן ואפשר שלא יישן תחתיו (פי' בתמיה הרי אינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושלחנו וא"א שלא יישן תחת הנסר וש"מ דהפכו על צדו כשר): ואם פקפק צריך ליטול אחת מבינתיים (פי' מוסב על דברי ר"מ ומשמע לנוסח המשנה שבירושלמי דר"מ אמר אליבא דב"ש ולנוסח הבבלי אליבא דב"ה ע"ש).

ה"ח א"ר יוסה תמן נכנס ויוצא ברם הכא נכנס ואינו יוצא. — צ"ל: תמן (פי' בכלי זכוכית) נכנס ואינו יוצא ברם הכא (פי' בסוכה דינה שתהיה) נכנס ויוצא כו' מה נפק מביניהון לשעבר (פי' שעבר וישב בה) על דעתיה כו'.

מהו לסכך בה. — פי' בזו שעל פתח החנות.

תנינן וכן המתיר ראשי מעדנים טהורה כו'. — משנה היא בכלים סופ"כ וכאן לא תירצו כלום על זה ונ"ל דמשום הכי לא התיר ר' יצחק ב"ר לעזר אלא מדוחק משום דחושש למה שאמר ר' יוסי ב"ר יהודה בתוספתא פ"א דסככה בבלאי כלים פסולה וכ"ה בבבלי ט"ו ב' ע"ש.