Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מטמא טומאת אוכלין ושורפין אותה בטומאה כו'. — צ"ל: מטמאה טומאת אוכלין ואין שורפין עליה את התרומה (פי' שאם נגע בקישות זו ככר של תרומה אין שורפין את הככר מפני שטומאת הקישות אינה אלא ספק טומאה דשמא קישות מרה אינה אוכל שמקבל טומאה) ואין חייבין עליה חומש ואין לוקין עליה חוץ לחומה (עד כאן מהגר"א) כו' ככר שנטמא בספק רה"י מגעו ברה"ר טמא (פי' דטומאת ספק היא כודאי בנטמא ברה"י ולפיכך אם נגע אח"כ ככר אחר בככר זה כשהוא ברה"ר ה"ז טמא ודאי גם הוא) והכא טהור שהן שני ספיקות (פי' שאם נטמאו בספק ברה"י אלו שהן ספק אוכל ואח"כ נגע בהן ככר של תרומה ברה"ר ה"ז הככר טהור שאע"פ שכל שאתה יכול להרבות ספקות ברה"י ה"ז טמא כבטהרות פ"ו מ"ד מ"מ כאן מגעו ברה"ר טהור; וע' בבלי נדה ל"ג ב').
[השלמות: אף מוציא הוא כו'. — פי' דס"ל לר"מ שזה שניתקן לפי חשבון הוא כמופרש מיד מן הכרי והשאר טבל ודאי וגם זה טעמא דר"מ במ"ב דאמר מפריש עוד חי סאין אע"פ שהמעשר כבר נאכל. פ"ה ה"ג (מ"ג ע"ג) כמה סאה עבדא כו'. — : ד' קבין עבדין צ"ו בעין שתות קב ארבע כו'.]
[השלמות: ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן הלכה כדברי ר' כו'. — חסר כאן וצ"ל: דתני ריברי"א בשם אביו תורמין מן היין על החומץ אבל לא מן החומץ על היין עבר ותרם תרומתו תרומה ר' אומר יין וחומץ ב' מינין הן ואין תורמין ומעשרין מזה על זה עבר ותרם אין תרומתו תרומה ריב"א בשם ר"י הלכה כדברי רבי רבי בא בר כהן כו'.]
[השלמות: ומינה את שמע ר' יודה ור' שמעון כו'. — צ"ל: ר' מאיר ור"ש הלכה כר"ש.]
יין טומאתו מצויה שמן אין טומאתו מצויה תניי מאימתי כו'. — חסר כאן וצ"ל: יין טומאתו מצויה (פי' מפני שנפשו של אדם מתאווה ליין יותר מלשמן וחוששין שמא יגעו הטמאין ביין ולא בשמן) שמן אין טומאתו מצויה א"ר חייא בר אבא כאן וכאן אין טומאתו מצויה (פי' שגם ביין אין חוששין לטמאין שיקחו מיין שאינו שלהן) אלא שהטומאה מצויה ביין יותר מבשמן (פי' שדרך שרצים לשתות יין ולא שמן ולפעמים כששרצים שותין יין הן מתין שם ומטמאין את היין) תני מאימתי תורמין כו' (מה שהוספתי כאן נמצא לפנינו למטה בסוף הלכה זו ואינו שייך שם כל עיקר אלא שנשמט ממקומו).
א"ר יוחנן הדרוכות מכיון שהילכו בהן שתי וערב מטמאין את הבור מיד אלא כאן ביין וכאן בשמן ולא הוא יין כו'. — צ"ל: כאן ביין כאן בשמן (פי' דאין השמן נטמא משהילכו בו שתי וערב) דתני ר' יוסי ב"ר יהודה אומר (ומה שבינתיים מיותר כאן ונשתרבב מלמעלה ומקצת מזה שייך שם וכמו שרמזתי למעלה) אם רצה כו' והולך ובא עליהן (פי' ואז יכול להפריש על כל הבד אע"פ שעדיין לא נעשה כולו שמן וכן הדין ביין וכדתניא למעלה מאימתי תורמין את הענבים משהילכו בהן שתי וערב).
וחכ"א עושה אותה כמין כי חד מן ארבעה (פי' כבר כתבנו ברפ"ד דכלאים דכי יונית היא כתמונת שני קוים החותכים זה את זה באמצע אלכסונן ולפ"ז ביאור דברי חכמים הן כצורה זו ורובע הכרי הצפוני, בו קבע את התרומה והוא מדומע) רשב"ג אומר נוטל תרומתו מצפון צפונו חד מן תומנייא (פי' כצורה זו שחולקין לרובע הכרי הצפוני לשני חלקים ובחלק השמאלי קבע את התרומה והוא מדומע ואינו אלא שמינית הכרי, והשאר הוא חולין. והנה אנו נותנים כלל איך לחלק בנקל את הרובע הצפוני דהיינו המשולש אב"ג לשני חלקים שוים והוא שתחלה יש לחלק את הקו כ"ג לשני חלקים שוים ואח"כ נעשה בתוך המשולש הגדול אב"ג משולש קטן אשר הקוים א"ד וכן א"ה יהיה אורך כל אחד כמו מחצית הקו ב"ג ואז יהיה שטח המשולש הקטן אד"ה מחצית המשולש הגדול אב"ג והמופת לזה מבואר לחכמי המדות, וכל זה בכרי מרובע אבל בכרי עגול יש לבקש חשבונות אחרים אשר אין לנו עסק בהם (ומפרשי הירושלמי והתוספתא שגם שם שנויים דברי חכמים ורשב"ג לא עמדו על אמיתת ביאורנו זה ע' בהם) והנה מסדר התלמוד הוסיף כאן בתוך הברייתא לפרש דברי רבי וחכמים ורשב"ג וכעין זה יש בפסחים פ"ב ה"א. ועוד בכתובות פ"ב ה"ח (ע' מ"ש שם) וכן עו"ש פ"ה ה"ד דהוון דרשין וכהן כו', עוד בגיטין פ"ז ה"ד שלא מת מאותו החולי, עוד בפסחים פ"ז ה"א "מהו תודס א"ר חנניה דהוה משלח פרנסתהון דרבנן".
ובב"ק פ"ד ה"ה מינוה ב"ד לא ישבע שב"ד מבחנין אותו כו', עוד בע"ז פ"א ה"ט מן "ר' יעקב בר זבדי" עד "הכשפים". וכן במ"ק פ"ג ה"א וגיטין פ"ה ה"א).
ודע שהרמב"ם כתב בפי"ג הט"ו מתרומות כלשון הזה: אמר תרומת הכרי הזה בצפונו חולקין אותו לשנים והחצי שבצפון לשנים ונמצא רביע הכרי שהוא צפון צפונו הוא המדומע ע"כ; הנה מבואר שפסק כחכמים חד מן ארבעה, ותפס לשון רשב"ג צפון צפונו, וזה פלא. ונראה שכתב כן מתוך התוספתא דשם שנויה ברייתא זו בלי הוספת פירוש הירושלמי כלשון הזה וחכ"א עושה אותו כמין כי רשב"ג אומר נוטל את התרומה בצפון צפונו ע"כ, ופירש שרשב"ג לא בא אלא לפרש דברי חכמים; אבל אין זה מחוור דא"כ מה זה שאמרו חכמים "כמין כי", ועוד למה דחה ביאור הירושלמי על דברי חכמים ורשב"ג ותפס ביאור חדש לעצמו, ועוד יותר נפלאתי על נושאי כלי הרמב"ם שהכ"מ כתב שם ע"ז: "שם בירושלמי וכחכמים", וכ"כ הרדב"ז שם "ופסק כחכמים שאמרו עושה אותו כמין כי חד מן ארבעה".
ר' שמואל בר אבא בעי מעשר ראשון שהקדימו כו'. — צ"ל: ר' שמעון בר אבא בעי כו' (ע' מ"ש בברכות פ"ב ה"ז, עמ' 8).
תרומה אינה מעכבת את הביכורין (פי' שאם הפריש ביכורים מכרי ממורח אין הביכורים חייבין בתרומה ע' תוספתא פ"ד ופיאה פ"א ה"ו דף ט"ז ע"ג) אמר לון דאבא בנימין היא ר' יוסי בעי היידא דאבא בנימין א"ל ר' מנא שמעית אבא תני (כעין זה בביכורים פ"א ה"ה (ס"ד סע"א]) ביכורים בימינו ותרומה בשמאלו (פי' שהפריש ביכורים מכרי ממורח ואח"כ הפריש את התרומה) כו' מאן דמר עובר רבנין (פי' דסברי שסברי ממורח יש להקדים תרומה לביכורים ואם הקדים את הביכורים הרי הביכורים עצמן חייבין בתרומה) מאן דמר אינו עובר אבא בנימין.
רשב"ג אומר אינו צריך להפריש אלא מעשר ראשון בלבד הוציא כו'. —צ"ל: אינו צריך להפריש אלא תרומה גדולה בלבד (פי' והוא ודאי מעשר ראשון אבל לרבי אינו אלא ספק) הוציא להן מע"ש כו' רשב"ג אומר אינו צריך להפריש אלא תרומה ומעשר ראשון בלבד (הגר"א).
הוון בעיי מימר מה פליגין בחומש הא בדימוע לא. — פי' דלשון פוטר שאמר ר"ש אינו שייך אלא על החומש ולא על המדומע.