מה נפיק מן ביניהון בא על השנייה ע"ד דרבנין ביאות ערוה מפני שעשה כו'. — צ"ל: על דעתון דרבנין ביאת ערוה (פי' דמאמרו שקנה מקצת בראשונה עושה את השנייה כערוה ואינה צריכה ממנו גט) על דעתיה דר"ש אינה ביאת ערוה (פי' דשמא לא קנה מאמר בראשונה כל עיקר ולכך השנייה צריכה גט מספק, ונשמט כאן ע"י הסופר מן "ערוה" עד "ערוה") מפני שעשה כו'.

והשנייה צריכה גט שמא קנה ייבום שמא קנה מאמר כו'. — צ"ל: שמא קנה ייבום שמא לא קנה מאמר (פי' לא קנה מאמר בראשונה ולפיכך האח השלישי שבא על השנייה יפה עשה שייבמה וצריכה גט אבל אם היה קונה מאמרה של ראשונה לא היתה השניה צריכה גט שביאת ערוה היא שהרי נתיבמה הראשונה) נפטרה מחליצה בביאת חברתה (פי' דשנייה אינה צריכה חליצה דאפי' אם קנה מאמר בראשונה כבר נפטרה שנייה מחליצה בביאת חברתה, דאם קנה אותה במאמר הרי ייבמה בביאתו עליה) ר' זעורה כו' וקשיא קנה מאמר שתיהן מותרות לא קנה מאמר הראשונה אסורה ושנייה מותרת לא קנה (ונשמט ע"י הסופר מן "לא קנה" עד "לא קנה") מאמר אלא זיקה כו'.

בר קפרא אמר כולהון יש להן הפסק כו'. — צ"ל: מילתיה דבר קפרא אמרה כולהון יש להן הפסק כו'.

רב אמר כלת בנו יש לה הפסק כו'. — צ"ל: כלת בתו יש לה הפסק מה ופליג כלת בתו ממקום אחר באת (פי' שבן בתו הולך אחר משפחת אביו) רב אמר זרע היוצא ממנו אסור (פי' היינו כלת בנו וכלת בן בנו עד סוף העולם ופירשתי כפי גירסת הגר"א).

[השלמות: אשת חמיו אסורה מפני מראית העין. —ע' שו"ת מהרש"ל סימן פ"ט שכתב בשם ירושלמי דאשת חמיו הוא בכלל ארור שוכב עם חותנתו.]

ר' יוסי בשם ר' אבהו שאל לר' יוחנן כו'. — צ"ל: ר' יוסי בשם ר' אבהו ר' לעזר שאל לר' יוחנן כו' (וכ"ה למטה בדברי בר מחלוקתו).

ולא שנייה בן גוי שבא על בת ישראל כו'. — צ"ל: ולא שנייה בין גוי שבא על בת ישראל וילדה ואח"כ נתגייר וחזר ובא עליה וילדה (ונשמט ע"י הסופר מן "וילדה" עד "וילדה") בין ישראל שבא על גויה וילדה ואח"כ נתגיירה וחזר ובא עליה וילדה בכור לנחלה כו'.

המן בן המדתא וכי בן המדתא היה כו'. — צ"ל: המן בן המדתא האגגי וכי אגגי היה כו' (פי' שבתרגום שני לאסתר וכן במסכת סופרים פי"ג נתפרש ייחוסו של המן עד עמלק, וברור שייחוס זה היה מקובל אצל חז"ל והנה שם אגג אינו נמצא בייחוס זה ולכן דרשו כאן צורר בן צורר. אבל רשב"ם כתב בפה"ת במדבר כ"ד ז' כל מלכי עמלק נקראין אגג כמו כל מלכי מצרים קרויים פרעה ע"כ ביאור דבריו שאגג ופרעה הם שמות התואר אבל היו להם עוד שמות עצמיים ולפ"ז גם לפי פשוטו ניחא).

באלמנות שומטין של מפיבושת. — צ"ל: בא למנות שומטין של מפיבושת (פי' כל הדברים שנשמטו ונאבדו ממנו כ"כ בספר נועם ירושלמי).

כאן בודאי כאן בספק קדמו וכנסו כו'. — יש להפך הגירסא וכצ"ל: כאן בודאי כאן בספק הדא דאת אמר בשחלץ ואח"כ ייבם אבל לייבם בתחילה אסור שמא ימות אחיו ונמצא כבא על אחות יבמתו: קדמו וכנסו אין מוציאין מידן. תני אחד ישראל ואחד כהנים כסדר הזה (פי' דאפי' כשהם כהנים אם קדמו וכנסו אין מוציאין מידן וכעין זה בבבלי כ"ד א') א"ר חסדא הדא אמרה הבא על אחות זקוקתו לא פסלה מן הכהונה כו' לא פסלה מן הכהונה: הלכה ח'. מתו לזה אח כו'.

לכשיבואו שנים ויאמרו זה הוא שקידש. — צ"ל: ויאמרו לא זה הוא שקידש (פי' דאז הוא חייב להוציאה).