Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בעבד שקנה עבדים ע"מ שיהיה לרבו רשות בהן כו'. — העיקר כגירסת מראה הפנים ופירושו.
חנניה בן אחי [ר'] יהושע אומר וולד בהמת מלוג כוולד שפחת מלוג. — צ"ל להפך וכגירסת ק"ע.
מתיב שמואל לרב ע"ד דאת אמר משל אשה הן מעתה לא יטול הבכור פי שנים כו'. — צ"ל: מעתה יטול הבכור פי שנים (פי' לדידך דסברת דוולד שפחת מלוג לאשה דוולד כאם עצמה ואינו כפירות א"כ יטול בו הבכור פי שנים ואלו בתוספתא בכורות פ"ו וכן בבבלי ב"ב קכ"ג ב' תניא דלרבנן החולקין על רבי אין הבכור נוטל פי שנים בוולדות ולא בכל שבח דממילא) א"ל הגע עצמך שהכניסתן קטנים וגדלו שאת מודה לי שהן של אשה ואין הבכור נוטל בהן פי שנים.
ואנן חמיי ציבורא דלא מיכלון א"ר יוסה הדא אמרה אין העבד פוסל כו'. — צ"ל: ואנן חמיי ציבורא דלא מיכלון: פוסל (פי' הא דתנן דר' יוסי אמר העובר פוסל ואינו מאכיל, ומ"ש לפנינו בינתיים מיותר ונשתרבב מלמטה ה"ד) את מי שהוא ראוי לאכול ולא מאכיל את מי שאינו ראוי לאכול תני ר' ישמעאל ב"ר יוסי אומר משום אביו היתה לה בת מאכלת ר' אימי בשם ר' יוחנן שכן היא ראוייה לתופסן מן המזונות מעתה אפי' אין לה בת ראויה היא אשתו לתפסן מן המזונות (ונשמט מן "המזונות" עד "המזונות") ראויה היא לתבוע כתובתה ולאבד מזונותיה וקשיא תרומה מד"ת כו'.
[השלמות: אמר ר"ש בזו מדת הדין לוקה. — כעין זה אר"ש בתוספתא טהרות פ"ג וע"ע ע"ז פ"ד הי"ב.]
חרש פוסל לא כן תני ר"ח אשתו של חרש ושל שוטה טובלת כו'. — צ"ל: והחרש ובן תשע שנים ויום אחד פוסלין (פיסקא היא ממשנתנו) לא כן תני ר"ח אשתו של קטן ושל שוטה טובלת כו' חד אמר בקטן פסול וחורנה אמר בקטן יבם (ונוסח שלפנינו הוא שיבוש שמשנה שלימה שנינו ברפי"ד דחרש שנשא אשה צריכה גט וכיון דרבנן תקינו לה נישואין בעלה החרש פוסלה וכן אמרו בבבלי ס"ח א' בת כהן לישראל חרש פסיל לה דהא קניא בתקנתא דרבנן וע' עו"ש ס"ט ב' ותוספתא סופי"א).
ספק שהביא ב' שערות ספק שלא הביא ב' שערות כמי שהביא ב' שערות להאכיל. — צ"ל: כמי שלא הביא ב' שערות שלא להאכיל (פי' שהולכין לחומרא ואם הוא כהן ונשא בת ישראל אינו מאכילה בתרומה).
אשתו של חרש ושל שוטה טובלת כו'. — צ"ל: אשתו של קטן ושל שוטה כו' (ע' מ"ש לעיל ה"ד).
לא שמיע לההוא דמר ר' ירמיה בשם רבנן ור' בא תריהון אמרין בת גר כו' את אסור באלמנתו וכל שזרעו פסול כו'. — צ"ל: את אסור באלמנתו לכן צריכה בשהיתה אמה מישראל כו' (ומה שבינתיים מיותר ונכפל בטעות מלעיל, וע"ל פ"ח ה"ג ובבלי ע"ז א').
התיב ר' ירמיה הרי אלמנה שזינתה הרי אין לה אלמנות כו'. — צ"ל: הרי יבמה שזינתה כו' (פי' שאין קידושין תופסין בה כלעיל פ"א ה"א כן כתב בספר נועם ירושלמי).
ושמעית ר' יוחנן ור' ישמעאל בני יישוע ובת כהן כו'. — צ"ל: ושמעית ר' יוחנן בשם ר' ישמעאל בשם ר' יהושע ובת כהן כו' יאות אין ממזר כר' יהושע שאין ממזר אלא מאשה שהיא אסורה עליו איסור ערוה וחייבין עליה מיתה (פי' ודלא כמו שאמרו למעלה דר' יוחנן אמר זה בשם ר' ישמעאל דקשיא עלה מעבד הבא על בת ישראל שהולד נמי ממזר אלא דר' יוחנן אמר זה בשם ר' ישמעאל שאמר בשם ר' יהושע ור' יהושע לטעמו דאמר לעיל פ"ד מי"ד שאין ממזר אלא מחייבי מיתה בלבד אבל לא מעבד וגוי ויפה דרש ר' יהושע מן ובת כהן וגו' וע' בבלי ס"ח ב'; והנה הרב סה"ד שגה בזה שכתב בסוף אות יו"ד ר' ישמעאל ור' יוחנן ור' מתניא על שם בני יושיע ירושלמי יבמות דף ח' סוע"ב).