Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א"ר הילא לא למדו תחת תחת אלא דברים האמורים בפרשה טומטום כו'. — צ"ל: א"ר הילא כמה דאת אמר תמן לא למדו תחת תחת אלא לדברים האמורים בפרשה טומטום ואנדרוגינס ממקום אחר באו (ביאור זה דשנינו בבכורות נ"ז א' הכל נכנסין לדיר להתעשר חוץ מן הכלאים והטריפה ויוצא דופן ומחוסר זמן ויתום, ובבבלי שם אמרו דהכל מרבה טומטום ואנדרוגינס ועוד אמרו שם דכל אלו הפסולין למעשר ילפינן תחת תחת מקדשים דתניא אצל קדשים שור או כשב פרט לכלאים כו' כי יולד פרט ליוצא דופן יהיה שבעת ימים פרט למחוסר זמן תחת אמו פרט ליתום והקשו על זה וליגמר נמי מקדשים להוציא טומטום ואנדרוגינס וע"ש מה שתירצו; וכפי הנראה בתלמוד הירושלמי שהיה על בכורות תירצו באופן אחר שלא למדו מעשר מקדשים בג"ש תחת תחת אלא לדברים האמורים בפרשה עצמה של קדשים אבל טומטום ואנדרוגינס שפוסלין בקדשים לא מפרשה זו למדו אלא מדכתיב בשלמי צאן ויקרא ג' ו' זכר או נקבה ותני בספרא שם זכר ודאי ונקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינס) וכא לא למדו תושב ושכיר תושב ושכיר אלא לדברים האמורים בפרשה אונן ממע"ש בא.
[השלמות: כמי שהוא מופנה מצד א'. — פי' ולר' ישמעאל למדין ע' יומא פ"ח ה"ג [מ"ה ע"א] וסנהדרין פ"ז ה"ח (כ"ד סוע"ד).]
כההיא דאמר ר' אילא בשם ר' יסא הלוקח עבדים ערלים מן הגוי ע"מ למוהלן ר' יסא כו'. — צ"ל: הלוקח עבדים ערלים מן הגוי ע"מ למוהלן כעבד איש הוא את מוהלן בעל כרחן על מנת שלא למוהלן כבן איש הוא אין את מוהלן בע"כ ר' יסא בשם ר' יוחנן כו' (וכ"ה למטה בסוף עמוד זה וע' בבלי מ"ח א').
גר תושב צריך לקבל עליו ע"מ שיהא אוכל נבלות כו'. — צ"ל: על מנת שלא יהא אוכל נבלות (וכ"ה במסכת גרים רפ"ג וע' נחלת יעקב שם) א"ר הילא יאמרו הדברים ככתבן (פי' מקשה למה הצריכו לגר תושב שיקבל עליו שלא יאכל נבלות ויקיימו הדברים ככתוב בתורה דגר תושב מותר לאכול נבלות) כו' גר תושב אין מקבלין אותו עד שיקבל את כל המצות שכתוב בתורה חוץ מאיסור נבלות (כ"ה בבבלי ע"ז ס"ד ב') אית תניי תני גר כו' ר' חייא בר אשי גר תושב אין מקבלין אותו עד שיכפור בע"ז ומבטלה כגוי (ע' בבלי ע"ז שם) א"ר זעירה מדברי כולהון עד שיכפור בע"ז ומבטלה כגוי דל כן כו'.
[השלמות: יאמרו הדברים ככתבן. — כעין זה בכתובות פ"ד ה"ד (כ"ח ע"ג).]
ר' חזקיה בשם רבא הא כיני מצא בתוכה תינוק כו'. — צ"ל: ר' חזקיה בשם רבא בר בינא (נזכר בסנהדרין פ"ג ה"ג ובחידושי רמב"ן מ"ז ב' העתיק "ר' חזקיה בשם ר' ביני" וגם זה ט"ס) מצא בתוכה תינוק כו' (ומכאן נובעין דברי הרמב"ם בפ"ח ה"כ מעבדים ע"ש) אלא וכל עבד איש מקנת כסף עבד איש את מוהלו בע"כ בן איש אין את מוהלו על כרחו (כן העתיק רמב"ן בחדושיו שם).
[השלמות: המשוך והנולד מהול כו'. צ"ל: המשוך והנולד מהול לא יאכלו בתרומה (ומה שבינתיים מיותר ונגרר כאן אגב ריהטא מלמטה "המשוך והנולד מהול והמל עד שלא נתגייר צריך להטיף ממנו דם ברית").]
שנייא היא הכא שלא הוסיף בה קניין אחד לפסול. — צ"ל: קניין אחר הפסול.
ר' זעירא מקלס ליה דו משים מילתא על בררא. — צ"ל: מקלס ליה דו מקים מילתא על בררא (וכעין זה לקמן פט"ו סוה"ד דף ט"ו ע"א).
ר' יוסי בשם ר' חנינה בעטרה העליונה. — פי' שהעטרה הולכת באלכסון מלמעלה למטה שלמעלה העטרה רחוקה מן הגוף יותר מלמטה וכשנשאר בעליונה של עטרה משהו נשאר כנגדה מלמטה הרבה.
הלכות רופאין שפצוע דכא חוזר וכרות שפכה אינו חוזר. — פי' שפציעה בין בגיד בין בבצים אפשר שתתרפא אבל כריתה בין בגיד ובין בביצה א"א שתתרפא לעולם; וכן מצאתי בספר אגרת בקרת להגאון יעב"ץ ז"ל שפירש כן ואין אנו צריכין כל עיקר למה שהגיה כאן הגאון נודע ביהודה מהד"ק אה"ע סימן ו' ע"ש.
תני ר' זכייה קומי ר' יוחנן בת גר עמוני כשירה כו'. —צ"ל: בת גר עמוני פסולה (פי' מאחר שאביה פסול) בת גיורת עמונית כשירה (פי' דמאחר שאמה כשירה בקהל בתה כשירה אף לכהונה).
עברת בידך ג' נהרין ואתבדת. — נראה שג' הנהרות הם ירדן נחל ארגון ופרת; וע' שבת פ"ז ה"א דף ט' ע"א הנוסח "ואיתברת" פי' נשברת ואין לברר הנוסח הנכון.
ר' יוסי בשם ר' יוחנן לא צריכה כשהיתה אמה מישראל כו'. — צ"ל: ר' יוסי בשם ר' יוחנן לכן צריכה כו' (ע"ל פ"ז ה"ה ומ"ש שם, עמ' 350).
האיך עביד גר עבד עמוני שנשא לגיורת שפחה כו'. — צ"ל: האיך עביד עבד עמוני שנשא שפחה כו'.
א"ר מנא מגחך הוה עמיה כו'. — כעין זה בעירובין פ"ח ה"ט דף כ"ה ע"ב וע' מ"ש שם (עמ' 210).
ריב"א אמר שמועתא על בת ישראל שנישאת לכהן רי"א אוכלת בתרומה ואינה אוכלת בחזה ושוק. — פי' כשמת בעלה הכהן ואוכלת בשביל בנה דכשבעלה קיים משנה שלימה היא בזבחים פ"ה מ"ו דאוכלת בחזה ושוק וע' בבלי פ"ז א' שיטה אחרת בזה.
ר' הילא מייבמין את אשתו הדא אמרה אין חלוקין על דברי ר' יהודה כו'. — צ"ל: הדא אמרה חלוקין על דברי ר' יהודה קידש חוששין לקידושיו נתקדש חוששין לקידושיו (פי' אטומטום קאי וכ"ה בתוספתא פ"א). נבעל נפסל מן התרומה כנשים (פי' עלה דשנינו באנדרוגינס דלא נישא קאי) ר' ניחא בר סבא כו' פוסלת צד נקיבתו של זה ונתחלל צד נקיבה שבו (ד' מלות הללו נשמטו מכאן ונשתרבבו למטה בשורה שלישית) מאכיל את נשיו מאכיל את עבדיו מאכיל את נשיו מכח זכרותו מאכיל את עבדיו מכח זה וזה ר' יעקב בר זבדי כו'.
אמר רבי בקשתי ולא מצאתי דברי בן שמוע כו'. — צ"ל: בקשתי למצות (וכעין זה אמר רבי במנחות י"ח א' ע"ש) דברי בן שמוע באנדרוגינס וחברה עלי חבורה למה משום שלא לגלע בו.