Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yoma Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לימד על הצתת האש שלא תהא אלא בראשו של מזבח התיבון והא כתיב והאש כו'. — צ"ל: לימד על הצתת האש שלא תהא אלא בראשו של מזבח מנא ליה לר' יהודה הא, כתיב והאש על המזבח כו' מחלפה שיטתיה דר' יהודה תמן צריכא ליה בראשו של מזבח וכא צריכא ליה כהן כשר (פי' דמאחר שהצתת האש היא על ראש המזבח מוכרח שצריך כהן כשר דכי תעלה על דעתך שזר יקרב ע"ג המזבח) א"ר תנחום כו'.
קומץ שנתנו ע"ג האישים והפריחתו הרוח בפריחה האחרונה נתכפרו הבעלים כו'. — צ"ל: והפריחתו הרוח בפרידה הראשונה (פי' בגרגיר ראשון מהקומץ שנשרף ע"ג המזבח, והיינו שאמרו בבבלי מנחות כ"ו ב' "משמשלה בה האור" וע' פרש"י שם) נתכפרו הבעלים כו'.
דא"ר יוחנן קומץ שקדש בכלי והקטירו בין ביד בין בכלי כו'. — צ"ל: קומץ שקדש בכלי מקטירו בין ביד בין בכלי כו' התיבון והתני (ברייתא במנחות כ"ו סע"א) קמץ בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו אם בשמאל הוא מחזיר לבזך (פי' שצריך להחזיר משמאל לימין כדי להקדיש את הקומץ בבזך מפני שצריך לקדש את הקומץ בכלי מימין) לא כ"ש למזבח (פי' כ"ש שלהקטיר למזבח צריך מימין) א"ר לא שנייא אדם כו' רבנן דאית לון כלי שרת לא צריכה לון לימין ר"ש דלית ליה כלי שרת צריכה ליה לימין.
מצוה להקדים אש לעצים (פי' קודם שמסדר שני גזרי עצים ע"ג המערכה צריך ליתן אש ומדליק את העצים ואח"כ מסדר על האש שני גזרי עצים אבל סידור עצי המערכה עצמן הוא קודם לאש ומשנה שלימה היא בסופ"ב דתמיד וע' בכ"מ פ"ד ה"ה מתמידין שכתב כן בשם רש"י) שנאמר וערכו עצים על האש קידם עצים לאש (פי' שאלה היא אם עבר וסידר שני גזרי עצים קודם שנתן האש מהו שיהא חייב לסדר עוד שני גזרי עצים אחרים אחר שיתן האש או שאין זה מעכב בדיעבד ובעייא זו לא נפשטה) סידר עד שלא תרם (גם זו שאלה אם עבר וסידר עצי המערכה על הדשן קודם שהרים את הדשן מה יעשה) משחיל ותורם (פי' שמושך את הדשן מתחת העצים ותורם ואינו צריך לפרק את העצים שסידר) מפרק ותורם (פי' או שצריך לפרק את העצים ולתרום את הדשן ולחזור ולסדר את העצים וגם בעייא זו לא נפשטה).
ר' יעקב בר אחא אמר חילפיי שאל קומץ כו' חילפיי שאל אימורין כו'. — ע' היטב מנחות כ"ו ב'.
ולאו מתניתא היא קידש ידיו ורגליו היום לעבודה של מחר כו'. — צ"ל: ולאו מתניתא היא מקדש ידיו ורגליו היום לעבודה של מחר (פי' היינו דתנן בתמיד פ"א מ"ד לא היו רואין אותו ולא היו שומעין את קולו עד ששומעין קול עץ שעשה בן קטין מוכני לכיור, וס"ד שתרומת הדשן היא שירי עבודה מהיום שעבר ומי שלא הסיח דעתו לא היה צריך לקדש ידיו לתרומת הדשן, ומכל מקום כל מי שזכה בתרומת הדשן קידש ידיו כדי שיהא ראוי לעבודת מחר) א"ר יוחנן תרומת הדשן כו' שמסר יום ללילה דייו (פי' דמאחר שהשקיע את הכיור לפני שקיעת החמה, והעלהו בלילה לקדש ממנו לתרומת הדשן שוב אינו צריך להשקיעו דבסוף הלילה אינו נפסל) כו' בשם ר' יוחנן משהוא מגביהו הוא משקיעו (פי' ר' יוחנן כדעתו לעיל פ"א ה"א דצריכין מסירת יום ללילה ולילה ליום) כו' שאין הלינה פוסלת בידים בשירי עבודה אבל בתחלת עבודה צריך (פי' דמאחר שלראבר"ש צריך לקדש בתחלת עבודת היום א"כ לרבי צריך לקדש ביום אף בשירי עבודה וקשיא לר"ח בר יוסף דאמר שעמוד השחר אינו פוסל בכיור וכ"ש שאינו פוסל בידים כדמוכח בסוף הלכה זו) ר' חייא בר יוסף פתר מתניתא קידש ידיו ורגליו ביום אינו צריך לקדשן בלילה (פי' שדוקא הכיור שלא שקעו לפני שקיעת החמה הוא נפסל אבל הידים אינן נפסלות) בלילה צריך לקדשן ביום בשקידש לשירי עבודה (פי' שקידש ידיו בלילה לשירי עבודה כגון להקטר איברים) אבל לתחלת עבודה (פי' כגון לתרומת הדשן) אינו צריך לקדשן ביום דברי רבי ראברש"א אפי' עסוק בעבודה כל שלשה אינו צריך לקדש ידיו ורגליו שאין הלינה פוסלת בידים בין שקידש ידיו ורגליו בתחלת עבודה בין שקידש ידיו ורגליו בשירי עבודה ר' יוחנן פתר מתניתא קידש ידיו ורגליו ביום אינו צריך לקדשן בלילה בשירי עבודה אבל בתחלת עבודה צריך לקדשן, בלילה צריך לקדשן ביום אפי' בשירי עבודה דברי רבי ראברש"א אפי' עסוק בעבודה כל שלשה אינו צריך לקדש ידיו ורגליו שאין הלינה פוסלת בידים בשירי עבודה אבל בתחלת עבודה צריך לקדשן חילפיי אמר כשם כו'.
תלמידוי דר' חייא בר לולייני אמר מעתה צריך שיהא מיצן. — פי' שבשעה שכבתה הפתילה עדיין הנר חם ואי אפשר לדשנו בידיו.
טעמון דרבנן מחוץ לפרוכת כו' שלא יהא שם אלא הטבת נרות בלבד. — צ"ל: שלא יהא שם אלא הדלקת נרות בלבד (פי' דקטורת קודמת להדלקת נרות וכמו כן בבקר קטורת קודמת להטבת נרות).
א"ר יוחנן לא גזרו על שני גיזרין בשחרית. — פי' לא הצריכו שיתנו ב' גזרין בשחרית בשעת הקרבת התמיד אלא שמיד אחר הצתת עצי המערכה נותן ב' גיזרין ומפני זה אין נותן הגיזרין נחשב בין אלה שמפיסין לתמיד של שחר, ותקנו שזה שזכה בתרומת הדשן הוא מסדר עצי המערכה ומצית את האש ונותן ב' גזרי עצים ע' בבלי כ"ב א' וכמו שכתבתי מבואר במנחות צ' א' תוד"ה תמיד.
וכשהוא אומר תקריב אף לאחר הנסכים אית תניי תני קודם לנסכים כו'. — צ"ל: וכשהוא אומר תקריב אף לאחר המוספין אית תניי תני קודם לנסכים ואית תניי תני לאחר נסכים מ"ד קודם כו'.
בזיכין ויין מי קודם (פי' שבזיכין לאישים ואינו אלא משבת לשבת ויין תדיר בכל יום לכך יש ספק מי קודם) ולא מתניתא היא לבונה ליין (פי' שמקדימין לבונה ליין וע' תוספתא זבחים פ"י וראה ברמב"ם פ"ט ה"ט מתמידין דלא משמע כן) כאן לקרבן יחיד (פי' דברייתא מיירי ביין ולבונה שנדבו יחידים שאין נדבת יין של יחיד תדיר יותר מנדבת לבונה של יחיד וכן לנדבת בהמה מביא יין ולנדבת מנחה מביא לבונה) כאן לקרבן צבור (פי' כי מיבעי ליה בבזיכין של לחם הפנים שמקריבין אותן לאישים משבת לשבת ויין של תמיד שהוא תדיר).
וערכו יכול מאה יכול מאתים. — צ"ל: ימים (ויקרא ט"ו כ"ה) יכול מאה יכול מאתים (כ"ה בספרא שם ומה שדרשו כעין זה על וערכו בני אהרן כבר מובא למטה).
והלא בבן הבקר הכתוב מדבר מה ת"ל בתמיד של שחר הכתוב מדבר. — צ"ל: והלא בבן הבקר הכתוב מדבר ומה ראית לומר בתמיד כו'.
נאמר כאן עריכה ונאמר להלן וערך הכהן אותם מה עריכה כו'. — צ"ל: ונאמר להלן (ויקרא ו' ה') וערך עליה העולה מה עריכה כו'.
אף עריכה שנאמר כאן בתמיד של שחר הכתוב מדבר עולא בר ישמעאל כו'. — צ"ל: אף עריכה שנאמר כאן בתמיד של שחר הכתוב מדבר ותני כן אין לך קודם לתמיד של שחר אלא קטורת בלבד (פי' ולפיכך מוקמינן את הכתובים ונתנו וערכו על המוקדם שהוא תמיד של שחר) עולא בר ישמעאל אמר בשם ר' לעזר יכולין הם שלשה להעלותו ולמה קרב בששה אלא כדי לעשות פומבי לדבר ולמה איל קרב באחד עשר כו'.