א"ר חנניה בן תרדיון תניי ב"ד הוא על המותרות שיקרבו עולות. — צ"ל: א"ר חנניה תניי ב"ד הוא כו' (והמלות "בן תרדיון" מיותרות וליתא בשקלים פ"ד).

והכא את אמר מלא קומצו ר' יעקב בר אחא כו'. — צ"ל: והכא את אמר מלא חפניו (פי' שלא יחפון בראשי אצבעותיו ומניין שלא יהא מבורץ) ר' יעקב בר אחא ר' סימון בשם ריב"ל מה להלן קומץ מבורץ פסול והכא חפניו מבורצים פסולים.

חזקיה אמר הילוך בזר כשר ר' ינאי כו'. — ע' זבחים ט"ו א'.

מתניתא פליגא על ר' ינאי נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כו' א"ר זעורה פשיטת יד עשו אותו כהילוך. — מן "א"ר זעירא" עד "כהילוך" יש למחוק ונשתרבב הכפל בטעות מלמעלה.

מ"ט דרבנן והבדילה הפרכת לכם וגו'. — פי' דמקודם כתיב והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והדר כתיב והבדילה הפרכת לכם וגו' ומדלא כתיב והבדילה לכם משמע דשתים היו אחת סמוכה לקדש הקדשים ואחת סמוכה לקדש וע' תוספתא סופ"ב.

שמואל אמר בודדה ברגלו. — צ"ל: בודדה בגודלו (כ"ה בפירוש ר"ח נ"ג א', וה"פ דשמואל חולק על ר' חנינה וסובר שאינו זורקה באויר אלא שמחזיר בגודלו את הקטורת מן הכף לתוך חפניו).

ר' יוחנן אמר (כצ"ל) מערה מתוך הכף כו'. — פי' סבר ר' יוחנן שמן הכף עצמו הוא מערה בפנים את הקטרת לתוך חפניו ואינו צריך לחזור ולחפון שם.

ברם כר"מ אפי' בעי לא יכיל למה שלא יתן אחוריו לקודש. — פי' דלר"מ ששתי פרוכות היו כשיצא מקדש הקדשים דרך צפון ופניו לדרום ועומד בין שתי הפרוכות לא היה יכול להפוך פניו לצפון ולחזור לאחוריו כדרך שנכנס דא"כ היה נראה כמחזיר אחוריו לקדש למקום שהוא צריך לצאת לפיכך כמו שיוצא מבפנים ופניו לדרום כך צריך הוא להלך עד שיצא דרך דרום להיכל.

כתיב והזה אותו על הכפורת יכול על גגה כו'. — צ"ל: כתיב (פי' בדם הפר ויקרא ט"ז י"ד) והזה באצבעו על פני הכפורת יכול על גגה ת"ל פני הכפורת יכול על מצחה ת"ל על יכול שיהא נוגע ת"ל פני' דם שעיר שלמעלה ר"ז אמר צריך שיהא נוגע כו' טעמא דר"ש ב"ר יצחק והזה אותו על הכפורת ולפני הכפורת (פי' בדם השעיר, שם שם ט"ו) מה כפורת שנאמר להלן (פי' בדם הפר) לא על מצחה ולא על גגה ואינו צריך שיהא נוגע (פי' דכתיב בדם הפר שלמעלה "פני") אף כפורת שנאמר כאן (פי' בדם שעיר שלמעלה שלא כתוב בו "פני") לא על מצחה ולא על גגה כו' ואינה כן אלא הזיית שעיר שלמעלן למדין מהויית שעיר שלמטן (פי' דבהזיית שעיר שלמטן אינו צריך שיהא נוגע משום דכתיב בו ולפני).

נתן מכלי קדש לתוך כלי חול פסל כו'. — צ"ל: נתן כלי קדש לתוך כלי חול פסל הא כלי קדש לתוך כלי קדש לא פסל א"ר חגיי מה את ש"מ א"ר מנא כלי דם השעיר שהוא מלא לתוך כלי דם הפר שהוא ריקם (פי' כן הוא פירוש לשון המשנה "ונתן את המלא בריקם") א"ר יוסי בר"ב נימר עירה דם הפר כו'.

הכל מודים בשבע הזאות שלמטן שהוא צריך להערות. — צ"ל: בשבע הזאות שעל טיהרו שהוא צריך להערות.

ע"ד דר' הילא אינו זקוק להערות אלא אותו שהזה ממנו קיבל דם הפר כו'. —צ"ל: אלא אותו שהזה ממנו על מזבח הזהב בלבד, קיבל דם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות ונתן מאחד על הבדין כו' על מזבח הזהב כולן נשפכין ליסוד נתן מאחד מהן על הבדין ועל הפרכת ועל מזבח הזהב (והסופר השמיט מן "הזהב" עד "הזהב") אי זה מהן ישפך על היסוד כו'.

על דעתיה דרבי אין לך נשפך על היסוד אלא אותו שהיזה ממנו חבריא אמרי כו'. — צ"ל: ע"ד דרבי אין לך נשפך על היסוד אלא אותו שהיזה ממנו, דם שתי חטאות שנתערבו חבריא אמרי נתפגלה זו נתפגלה זו (פי' שאם נתפגלה אחת מהן אף השנית פסולה שהרי אינו יכול ליתן מאותו הדם שנתערב בו דם מחטאת פסולה ע"ג המזבח) אבדו אימורין של זו מזין על אימורין של זו, חבריא אמרי הכל מודין בדם כשרין שנתערבו בפסולין עד שיהא שם מתנה אחת משל כשרין (פי' אפי' לחכמים דאמרי למטה דאין שיעור למתנת דם מודין כאן דצריך שיעור מתנה אחת משל כשרין דאז אם עבר ונתן הורצה) בפר משיח ועדה (פי' שנתערבו דמן) אפי' אין בהן אלא מתנה אחת משל שניהן (פי' דהזייה כתיב בפרים ואין שיעור להזייה ואף רבי לא אמר דצריך שיעור אלא בחטאת דכתיב בה נתינה וכ"ה בזבחים ע"ה ב') מה פליגין בדם שתי חטאות שנתערבו כו'.

ימנית אין זו ימנית (פי' דסתם מתני' כר' יוסי שלא היתה אלא פרוכת אחת בלבד ויצא דרך צפון כדלעיל ה"ג דף מ"ב רע"ג ולאחוריו, נמצא כשעומד לפני המזבח ופניו למערב, דקרן צפונית היא לימינו) כו' ויצא אל המזבח ויתחיל מקרן מערבית דרומית (פי' שיעמוד בין הפרוכת למזבח, נמצא שקרן מערבית דרומית היא לימינו ומקיים ג"כ ויצא אל המזבח שהרי יוצא מק"ק דרך צפון כלעיל) כו'.

ויעמוד בדרום ויתחיל מקרן מזרחית צפונית כו'. — צ"ל: ויעמוד בדרום ויתחיל מקרן מערבית דרומית כיי דא"ר הילא ימנית אין זו ימנית תני ר"מ אומר משום ר' ליעזר ממקומו כו' (פי' ומתני' ר' יהודה אליבא דר' אליעזר וכמבואר בבבלי נ"ט א').

מ"ד אם כלה כיפר עושה אותן ארבע מתנות. — פי' א' בין הבדים ב' על הפרוכת ג' על מזבח הזהב וד' השיריים על מזבח החיצון שכולן מכפרין אף שאין השיריים מעכבין.

אם כיפר כלה אינו עושה אותן אלא מתנה אחת. — צ"ל: אלא שלש מתנות.

[השלמות: ריב"ל אמר משמעות ביניהון מן השיריים כו'. —צ"ל: ריב"ל אמר משמעות ביניהון אבל בשירים כ"ע מודין דאינן מעכבין ריב"ל כדעתיה דמר ר' סימון כו'.]

אין מכפרין ואינן ראויים לכפר אין מכפרין לא ברה"ש ולא ביוה"כ כו'. — צ"ל: מ"ד אין מכפרין ואינן ראויין לכפר אין מכפרין בשאר ימות השנה ולא ביוה"כ מה נן קיימין אם למצוה אף בשאר ימות השנה מצוה ליתן כו'.

ר' יודן בעי אבדו מה הן צריכה ליה כשהתחיל כו'. —צ"ל: ר' יודן בעי אבדו מהו, חסרו מהו מה צריכא ליה בשלא התחיל ליתן וחסרו אבל אם התחיל ליתן כו'.

אתא ר' בא ר' חייא בשם ר' יוחנן הקדיש דם לבדק הבית ביניהון והוה ר"ז חדי בה כו'. —צ"ל: אתא ר' בא בשם ר' יוחנן הקדיש דם לבדק הבית מועלין בו והוה ר"ז חדי בה כו'.

דא"ר לעזר יש מהן שאמרו כר ויש מהן שאמרו לא נהנין ולא מועלין לפיכך כו'. —צ"ל: ויש מהן שאמרו מועלין בהן לפיכך כו' הדמים מועלין בהן לר"ש לפיכך אם מכרן תופש את דמיהן (פי' ומשמע דלרבנן שאין מועלין בדם אינן תופסין את דמיהן וע' מעילה י"ב ב').

ר' הושעיה בשם ר' פס במתנות הבדים כו'. — צ"ל: ר"ה בשם ר' פס במתנות הפרוכת (פי' דהא דתנן במשנה ט' "הקדים דם השעיר לדם הפר יחזור ויזה מדם השעיר" כו' היינו בשהקדים במתנות הפרוכת) אבל במתנות הבדים פר מעכב את השעיר (פי' דהזיית דם הפר בין הבדים מעכבת את שחיטת השעיר דאם שחט את השעיר קודם שזרק מדם הפר בין הבדים פסול ולפיכך אם הקדים דם השעיר בין הבדים לפני דם הפר פסול דאינו יכול לתקן עוד כיון שכבר שחט את השעיר וע"ל פ"ד סוה"א ובבלי ס"א א') א"ר לעזר כו'.