Sheilat Shalom on Sheiltot d'Rav Achai Gaon Comment 100
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**איני והא תני לודא יום הבראתו וכו':**בסוגיין שלפנינו שבת (קלז:) הכי איתא אמר שמואל חלצתו חמה נותנין לו כל שבעה להברותו איבעיא להו מי בעינן מעת לעת ת"ש דתני לודא יום הבראתו כיום הולדו מה יום הולדו לא בעינן מעת לעת אף יום הבראתו לא בעינן מעת לעת לא עדיף וכו' דאילו יום הולדו לא בעינן מעל"ע ואילו יום הבראתו בעינן מעל"ע. וע' בפרש"י ד"ה לא וכו' ומהא ליכא למישמע מידי. וכן סיים הרא"ש וכיון דספק נפשות הוא יהבינן ליה מעל"ע. ולכאורה איכא למידק דהיאך ס"ד למיפשט הא דאמר שמואל חלצתו חמה וכו' מהא דתני לודא דיום הבראתו לא בעינן מעל"ע. א"כ היכא קאמר שמואל נותנין כל שבעה [דמשמעותו עם אותו היום שחלצתו חמה ונתרפא] עדיפא הוי צריך לומר נותנין כל שמונה [אחרי דיום הבראתו כיום הולדו ובהולדו כתיב ביום השמיני] בשלמא אי אמרי' דבעינן מעל"ע הוכרח שפיר שמואל לומר נותנין כל שבעה כגון שנולד ביום אחד בשבת בשעה י"ב נמצא כלים שבעה ימים מעל"ע ביום אחד בשבת שלאחריו בשעה י"ב. דהוא שבעה ימים מעל"ע [ושמנה ימים מיום שנתרפא] אבל אי אמרינן דלא בעינן מעל"ע קשה למה נקט שמואל שבעה ימים להברותו דיש מקום לטעות כפי משמעותו בהדי הך יומא שנתרפא ותו יש לדקדק דהכא בסוגיא נשאר באיבעיא דלא איפשטא וביבמות (עא:) מסיק הש"ס בפשיטות מהך דתני לודאה דבעי' מעל"ע ואהא שכתב הרב אלפס [דף ס: דפוס ז"ב] בפ' מילה אמר שמואל חלצתו וכו' איבעיא להו מי בעינן מעת לעת או לא ואיפשטא דבעינן הני שבעה מעל"ע ע"כ. כתב הר"ן ולאו דאיפשטא הכא אלא בריש פ' הערל הוא שאמרו כן וע"ז סמך הרב אלפס ז"ל ע"כ. אמנם בזה י"ל לפי מה דחזינן דהרא"ש שהעתקתי לעיל שכ' וכיון דספק נפשות הוא וכו'. אלמא דס"ל להרא"ש דנשאר בהאיבעי'. ולא ניחא לי' לומר דנפשטה מסוגיא דיבמות ולכאורה הדין עם הרא"ש ותיובתא כלפי סנוותיה של הרב אלפס דהנה ביבמות (עא.) זכריו דאיתנהו בשעת אכילה וכו' אמר רבא [וכתבתי בתכ"ש דצ"ל רבה שהרי רבא אמר לקמן בסמוך בעמוד ב' כגון שהיה אביו וכו'] דלא משכחת לה אלא כגון שחלצתו חמה וע"ז פריך הש"ס ונימהלי' מצפרא ומשני בעינן מעל"ע וע"ז פריך והתני לודאה יום הבראתו כיום הולדו מאי לאו וכו' אף יום הבראתו לא בעינן מעל"ע ומשני לא עדיף יום הבראתו וכו' ואילו יום הבראתו בעינן מעל"ע. הנה הוכרח לפרש כך בברייתא דתני לודאה דעדיף יום הבראתו כדי שנוכל למצוא זכריו דליתנהו בשעת עשייה ואיתנהו בשעת אכילה. והכרחת כל זה אינו אלא לאוקימת' דרבה. אמנם לתירוצא של רב פפא בסוגי' דאמר דמשכחת לה שפיר כגון דכאיב ליה עיניה לינוקא ואיתפח ביני וביני וכן לתירוצא של רבא שם דאמר כגון שהיו אביו ואמו וכו'. ובודאי קיי"ל כרבא ור"פ נגד רבה ולדבריהם לא נפשט האיבעיא כלל מהך דתני לודאה וכמ"ש רש"י שהעתקתי למעלה ומהא ליכא למישמע מידי וכמ"ש ג"כ הרא"ש. ובכן דבריו של הרב אלפס צריכין פנים. ואשובה על הראשונו' דנותנין כל שבעה דקאמר שמואל אין לומר ז' ימים מקוטעים דא"כ לא הוי יום הבראתו כיום הולדו דיום הולדו בעי שמונת ימים אע"כ דז' ימים שלמים קאמר דהיינו מעל"ע. והיינו מה דאי' בנוסחת גאון דאמר שמואל חלצתו חמה נותנין לו כל שבעה להברותו איני והא תני לודא וכו' [ולא היה איבעי להו מי בעינן מעל"ע ת"ש בנוסחתו] ומקשה הש"ס עלי' דשמואל ממ"נ אם רצונו לומר נותנין כל שבעה מקוטעים קשיא דהא תניא יום הבראתו כיום הולדו ואף אם כה רצונו לומר ז' ימי' שלמים מעל"ע אכתי קשיא. [וע"ז קאמר המקשה] מה יום הולדו מקצת יום ככולו אף יום הבראתו מקצת היום ככולו ולא בעינן מעל"ע וחזי למוהלו בצפרא וקשיא לשמואל ומשני הש"ס אמרי לא יום הולדו וכו'. ולב מבין יתן הודאה על הנוסחא שהיה לפני רב אחא משבחא: