**לשאר מצות לא תיבעי לך דכיון דלא סגיא דלא אזיל ודאי שרי דתניא וכו' למימרא דכל למיזל לבית [הפרס] שפיר דמי אלא כי קא מיבעיא לן ללמוד תורה ולישא אשה וכו' מי שרי אי לא וכו'.**לכאורה פליאה היעלה על הדעת דשאר מצות עדיפא מן ללמוד תורה ולישא אשה. הלא קי"ל מגילה (כז.) וב"ב (קנא.) וכ"כ גאון לעיל בפ' נח סי' ה' דאין מוכרין ספר תורה לשם מצוה אלא ללמוד תורה ולישא אשה. ובכן אם לשאר מצוות לא תיבעי לך וכו' ודאי שרי דתניא וכו' על אחת כמה וכמה דללמוד תורה ולישא אשה דשרי והיאך כתב גאון אלא כי קא מיבעיא לן ללמוד תורה וכו'. והנה תוס' בע"א (יג.) ד"ה ללמוד תורה ולישא אשה וכו' כתבו בזה"ל ודוקא בהנך שהן חשובות ללמוד תורה שגדול ת"ת שמביא לידי מעשה ואשה נמי דכתיב לא תהו בראה לשבת יצרה אבל לשאר מצות לא והכי משמע פ"ד דמגילה אבל בשאלתות דרב אחאי מפורש הנך דקילי וכל שכן לשאר מצות שהם חשובות עכ"ל. מדלא תמהו תוס' על השאלתות דאיך אפשר לומר הכי דהנך דקילא וכו' וכדאמרן. ועכ"פ ה"ל לתוס' לכתוב ודלא כשאלתות וכו'. יתכן לומר דודאי גם השאלתות לא יכחיש דללמוד תורה ולישא אשה עדיפא ממצות לרוץ לקראת מלכי ישראל כו' ופשיטא דעדיפא מכבוד האבל דבאין עמו בטומאה [שנתבאר בדברי גאון] רק מה שנסתפק הוא באופן שהזכיר בתר דאיבעיא לפשוט ת"ש דת"ר הולכין וכו' ומיטמא ללמוד תורה ולישא אשה וכו' רבי יוסי אומר אפילו מוצא ללמוד יטמא וכו' הנה ודאי במוצא ללמוד תורה במקומו ואפ"ה להתיר לו לצאת דרך בית הפרס ללמוד במקום אחר מטעם לפי שאין מן הכל זוכה ללמוד ודאי קיל משאר מצות שאי אפשר לקיימן לגמרי אם לא יהלך דרך בית הפרס. וזה הדבר שדקדק גאון באמרו לשאר מצוות לא תיבעי לך דכיון דלא סגיא דלא אזיל [כגון לרוץ לקראת מלכי ישראל ולקראת מלכי עו"ג וכה"ג דאי לא אזיל יבטל מצוה זו לגמרי] ודאי שרי דתניא ר"א בר צדוק וכו'. וכן משמע בתוס' בכורות (כט.) היכי אזיל וכו' ע"ש [מיהו ז"ש גאון אלא כי קמיבעי לן ללמוד ולישא אשה וכו' למיגמר מי שרי וכו' פתח בתרתי וסיים בחדא. וגם בלישא אשה בלתי שייכות קצת לחלק בין מוצא או לא אכן בתוס' בכורות שם משמע דגם לישא אשה נקט אע"פ שמוצא אשה בארץ ישראל] צריך קצת תיקון ומובן: