**וקיימא לן הלכה כשמואל בדיני.**גם הרי"ף פסק כר' הואיל דשמואל אמר הילכתא כרבי וקי"ל הילכתא כשמואל בדיני. אכן תוס' בסוגיין (מ"ח:) ד"ה ושמואל וכו' שדי בי' נרגא שכתבו לכאורה נראה דהלכתא כשמואל בדיני וצ"ע דרבא קאמר לעיל הכניס שורו לחצר בעל הבית וכו' וכולה סוגי' דלעיל מסיק רבא כרבנן וכו' ע"ש נמצאת אומר דתו' הניחו הלכה זו בספקא אי פסקינן כרב או כשמואל. גם הרא"ש פ' שור שנגח הפרה סי"ג ופסק רב הלכה כחכמי' ושמואל פסק כר' והלכתא כשמואל בדיני והתוס' כתבו וצ"ע משום דרבא דהוא בתראה סבר כחכמים דקאמר הכניס שורו שלא ברשות וכו' ע"כ. ועל הטור ח"מ סי' רצ"א שכתב ור"י פסק כחכמים וכן הוא מסקנת א"א ז"ל. תמה הב"י שם למה כתב רבינו הטור שמסקנת הרא"ש כחכמים שהרי כתב שתי הסברות ולא הכריע ועוד שלא כתב הרא"ש שהתוס' פסקו כתכמים אלא שהוקשה להם על פסק הרי"ף והניחו הדבר בצ"ע ולא שבקינן מאי דפשיטא ליה להרי"ף משום מה דמספקי לתו' וכו' והאריך הב"י עוד שם ליישב קושיות להקשותו וסיים הילכך פסק הרי"ף עיקר וכן פסק הרמב"ם ז"ל. וכדעת הרי"ף העלה בש"ע סי' רצ"ה סעיף ג' וכ"פ עוד שם סי' שצ"ג סעיף א' ואם קיבל עליו ב"ה לשמור וכו' והיינו כרבי והגי"ה עליו הרמ"א ויש חולקין כמו שיתבאר לקמן סי' שצ"ח [ע' בבאר הגולה דכך צ"ל] גם בסי' שצ"ח סעיף ה' פסק המחבר כשמואל שפסק כרבי והגיה עליו הרמ"א וי"א כיון דנתן לו רשות לכנוס הוי כאלו קיבל עליו וכו' והיינו כרב דפסק כחכמים [וקצת תימא שלא הגיה הרמ"א לעיל במוקדם בסי' רצ"א דיש חולקין]. הנה הצגתי פה דעת כל הגדולים הקדושים האלה. ופליאה שלא העלו דעת השאלתות [אשר דבריו מקובלי' כאלו נכתבו בגמרא כמ"ש בהקדמה בשם הריב"ש] שכתב להדי' דקי"ל כשמואל בדיני שפסק כרבי. וברור דדעת גאון באותו צ"ע שכתבו תוס' שיש ליישב כמ"ש הב"י ואדברה עוד שהרי תו' בעצמם מה דמספק' להו הכא בב"ק פשיטא להו בב"מ (מט.) ד"ה כל הא בית' קמך וכו' כתבו דשמעתין אתיא כרבי דשמואל פסק הלכתא כר' ואע"ג דרב פסק הלכתא כת"ק קיימא לן כשמואל בדיני וכו' ע"כ. הרי כתבו תוס' אליבא דרבא דאיהו הוא דאמר כל הא ביתא קמך וכו' דס"ל כשמואל דפסק כרבי ועל כרחינו לומר על אותו צ"ע שכתבו תוס' בב"ק בתר דמספקא להו הדר פשטוהו דשפיר אתי' רבא כרבי וכמו שתירץ הב"י. ולולא יראתי האריכות והזמן קצר העתקתי פה מה שכתבתי בחדושי בסוגיות הללו: