Sheilat Shalom on Sheiltot d'Rav Achai Gaon Comment 34
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**אם כבתה והותיר שמנה מוסיף עליו יום שני ומדליקו וכו'**הותיר ליום שמיני עושה מדורה ומדליקו בפ"ע דכיון דהוקצה למצוה אסור להסתפק ממנו. הרא"ש פ' במה מדליקין סי' ט' כתב בזה"ל שאילתות דרב אחאי נר חנוכה שהותיר בו שמן מהו צריך לעשות בו. ת"ש דת"ר נר חנוכה שהותיר בו שמן ביום ראשון מוסיף עליו ומדליקו ביום השני. ביום השני מוסיף עליו ומדליקו כיום השלישי וכן בשאר הימים אבל אם הותיר ביום השמיני עושה לו מדורה ושורפו בפ"ע לפי שהוקצה למצוה אסור להשתמש ממנו ע"כ. הנהו שתי תי' דת"ר שהעתיק הרא"ש משמיה דשאלתות ליתא לפנינו. וגם א"א להתקיים שהרי לא מצינו דבר "ו בשום ברייתא בכל הש"ס. גם בתוס' דשבת (מד.) ד"ה שבנר ושבקערה וכו' וק' לר"י דמ"ש מנר חנוכה דתניא כבה ליל ראשון מוסיף עליו בליל שני ומדליקין בו כבה ליל ח' עושה לו מדורה בפ"ע מפני שהוקצה למצותו וכו'. וכתבתי בתקוני כלי שר"ת דמלת דתניא שכתבו תו' צריך תיקון שהרי לא נמצא בש"ס רק בשאלתות הביא הך דינא משמים דנפשיה ודע דהטור א"ח בסי' תרע"ז כתב הנותר מן השמן והפתילות בליל ראשון מוסיף עליו ומדליק בליל שני וכו' וכתב הב"י על זה כך כתב הרא"ש בפ' במה מדליקין בשם שאלתות דרב אחאי והמרדכי בשם ילמדנו ופסיקתא רבתי. גם הר"ן אהא שפי' הרב אלפס דמה דקאמר הש"ס א"נ לשיעורה שאם היתה דולקת והולכת עד כשיעור הזה ורצה לכבותה או להשתמש לאורה הרשות בידו וכ"ש אם כבתה שמותר להסתפק מן השמן וטעמא דמלתא לפי שלא הקצה אותה אלא למצותה וכו'. כתב בזה"ל אבל מקצת מן הגאונים אמרו דאם כבתה ונשאר שמן בנר ביום ראשון מוסיף עליו ומדליק ביום שני וכן בשאר הימים ואם נשאר בה ביום אחרון עושה לו מדורה ושורפו במקומו שהרי הוקצה למצותו וכו' ע"ש. הרי לפניך דלא נשנית דבר זה בשום בריית' ותוספת' ובאחת מן המסכתות אלא מקצת מן הגאונים ז"ל כתבוהו הכי והיינו בשאלתות שלפנינו וע' בט"ז סי' תער"ב. והנה בדברי הר"ן איכא למידק דמנלי' דהגאונים חולקים על הרי"ף ולאפושי בפלוגתא. עדיפא לומר דגם הגאונים מודו לדעת הרי"ף דהיכא דדלק כשיעורא אח"כ הרשות בידו לכבות' ולא איירי הגאונים אלא דאם כבתה בתוך השיעור דודאי הוקצה למצותה עכ"פ כדי שיעורו. ובהא קאמרי דמוסיף עליו ומדליק ביום שני. וכאשר פתר להם יוסף בב"י שהעתקתי לעיל ריש דבריו וסיים דהרא"ש והטור ס"ל כהרי"ף וגם כהגאונים והיינו אם כבתה תוך שיעורה. וכדי שלא יהיו דברי הר"ן תמוהים ה"א דיצא לו להר"ן הכי מדנקטו הגאונים בלשונם שהעתיקם הר"ן דאם כבתה ונשאר שמן בנר וכו' ובשלמא אם איירי אחר כדי שיעורו איצטרכו להו לומר ונשאר שמן בנר. אבל אם לא איירי אלא בתוך זמן שיעורו. קשה למה להו למכתב ונשאר שמן בנר. הלא ודאי הכי הוא דבענין אחר לא אפשר שהרי כבתה בתוך שיעורו ואם כן שמן שנתן בו מתחילה כדי השיעור להיכן אזל. ובהחלט העודף נשאר בעין. ודי בזה להמשכיל בהתנצלות כוונת הר"ן. אכן לפי שהעתיק הרא"ש את דברי השאלתו' [שזכרתי למעלה] נר חנוכה שהותיר בו שמן וכו'. וגם כפי לישנא שכתב הטור שהעתקתי למעלה. אין שום ראיה מוכרחת דגאונים איירי אחר כדי שיעורו. אלא שפיר נוכל לומר דגם הגאונים ס"ל כרי"ף ולא איירי הגאונים אלא בתוך כדי שיעורו וכמ"ש הב"י. ולכאור' יש ידים מוכיחת לזה ממ"ש הגאונים מוסיף עליו יום שני ומדליקו ואם הותיר ליום שני מוסיף עליו וכו'. ובשלמא אם איירי שכבתה בתוך כדי שיעורה דוקא [דלאחר כדי שיעורו מותר להסתפק מהשמן] וא"כ נחסר מכדי שיעורא שנתן מתחילה להנר והילכך בליל שני מוסיף עליו דוקא דאי לאו דמוסיף עליו לא הוי בשמן זה הנותר כדי שיעור להדליק כמצותו בליל שני אבל אי איירי שנותר מן השמן אחר כדי שיעורא ואם כן ע"כ דנתן מתחילה שמן מרוב להנר ומעתה יכול להיות דנשאר שיעור שמן שיכול להדליקו בליל שני אף בלתי שמוסיף עליו. ואשר על כן נראה מדנקטו בלשונם מוסיף עליו. להורות באו דבתוך כדי שיעורא כבתה וסתמ' דאינשי דנותנים מתחילה כדי שיעור מצותו ולא יפסידו על חנם העודף הילכך כשמדליקו בליל שני צריך להוסיף עליו: