**א"ל ר"ח התם יהוד' גופיה לוה הוא דכתיב שלחה הנער אתי וכו':**בב"ב (קע"ג:) אר"ה מנין לערב דמשתעבד דכתיב אנכי אערבנו מידי תבקשנו מתקיף לה ר"ח הא קבלנות הוא דכתיב תנה אותו על ידי ואני אשיבנו וכו'. זמן רב הייתי מבלי הודע אתקפת' דר"ח מדכתיב תנה אותי על ידי בפ' מקץ מ"ב וראובן הוא דקאמר הכי. משא"כ קרא אנכי אערבנו מידי תבקשנו שם מ"ג יהוד' הוא דקאמר הכי. ומה ענין השאלה מראובן על הערבות של יהודה עד שמצאתי ששאלת הראשונים שאלתי וכבר קדמני בח"א. ותירוץ להמעיין שם יראה דחוק דעכ"פ לא הזכיר יהודה שום ענין קבלנות אלא לשון ערבות בלחוד [ולומר דיהודה סמך א"ע על מה שאמר ראובן אין דוחק גדול מזה] ותו במ"ש וי"ל כיון דראובן בקבלנות קיבל ערבות ולא נתרצה לו יעקב אין סברא שיבקש ממנו יהודה בערבות לחוד וכו'. אין זה מופת חותך תדע שהרי לראובן אפי' בקבלנות לא נתרצה והיאך נתרצה ליהודה. אע"כ משום דיהודה גבר באחיו וסיפק בידו למלאות הבטחתו סמך יעקב עליו וא"כ גם בערבות לחוד י"ל הכי. ועוד שהרי יהודה בערבותו קיבל עליו אם לא הביאתיו אליך וחטאתי לך כל הימים. מה שלא הבטיח ראובן ולהכי אסמיך יעקב אף בערבות לחוד. מכל די ביארתי ודי לא ביארתי תמצא שע"פ ההכרח הפליאה נכנס הח"א בגדר הדחוק. אכן כעת זכינו לאורו נוסחת גאון דמתקיף ר"ח הא יהודה גופיה לוה הוה דכתיב שלחה הנער אתי. והיא נוסח' אמיתית. [ואל תהרס ממה דאמר יהודה בפ' ויגש ליוסף כי עבדך ערב את הנער וגו' קרי לעצמו ערב אף שהוא לוה ונכון למשכיל]: