וכיון דתפסי בה קידושי אין הולד ממזר[ומקשה ליה לעצמו] והא שמואל בעניותינו קאמר למימרא דמספקא ליה [וא"כ אין ראיה משמואל דאין הולד ממזר ועל זה כתב] אלא מהא [כלומר מהא איכא ראיה דקידושין תופסין בה ואין הולד ממזר] דתנן אמן שלא שטיתי וכו': כל זה המציא גאון לדינא דשומרת יבם כפנויה דמיא ותפשי בה קדושין ולענין דאין הולד ממזר. וכ"כ הרמב"ם האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים ואמרו לה מת בעלך ואח"כ מת בנך וניסת ואח"כ אמרו לה חילוף הדברים תצא והולד כשר והביאו הטור אה"ע סי' (קנט.) וכתב עוד שם בשם יש אומרים כה"ג. וכתב הב"י אע"ג דסתם מתני' דהאשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים וכו' דהולד ממזר הא איתמר עלה בגמרא זו דברי ר"ע אבל חכמים אומרי' אין הולד ממזר ומשמע להרמב"ם דאין הולד ממזר כלל ואפי' מדרבנן דא"כ לא הוי סתים לה תלמודא סתומי וכ"נ שהוא דעת הרי"ף ז"ל ושתי דעות אם הולד ממזר מדרבנן או לא הובא בשו"ע סעיף (ב.) ואולם לא מצאתי לאחד מן הפוסקים שזכרו דעת גאון בשאלתות דהכא. ודע עוד דראיה אחרונה שכתב גאון ותניא אחריתא ושוין בבא על הנדה ועל השפחה ועל שומרת יבם שאין הולד ממזר. הנה ענין ועל השפחה הוא טעות גמור וצ"ל ועל הסוטה וכן אי' על נכון בברייתא שהובא ביבמות (קנט.) ועל עצמיית הראי' זו יש לעיין בתוס' שם (מט.) ד"ה הכל מודים וכו' וכן בתו' שם (צב.) ד"ה אבל חכמים אומרים אין ממזר מיבמה וכו' ועוד (שם:) ד"ה אמר רב וכו':