**אלמא אע"ג דאי' לי' בני שרי לזבוני ס"ת ומינסב איתתא בת בנים.**לפום רהיט' לא ידענא מהיכא מוכח דשרי למכור ס"ת בשביל כך דילמא ר' יהושע איירי היכא דסיפק בידו וכה"ג אבל למכור ס"ת היכא דכבר יש לו בנים וקיים פ"ו ושבת מנלן דהתיר ר' יהושע. וכן דעת הרב אלפס שכתב עלי' דרבי יהושע בזה"ל והא מלתא דרבנן היא אבל דאורייתא כיון שיש לו זכר ונקבה קיים מצות פ"ו וביאר הרא"ש סי' ט' כוונת הרי"ף דלעולם יש לו ליקח אשה בת בנים כר' יהושע אם ספק בידו אבל אם אין ספק בידו אז אם אין לו בנים ימכור ס"ת ויקח אשה בת בנים ואם יש לו בנים אינו מחוייב למכור ס"ת כדי שיקח אשה ב"ב אלא יקח שאינה ב"ב ואל יעמוד בלא אשה כרב נחמן כלומר ר"נ דאמר לעיל (סא.) אע"פ שיש לו לאדם כמה בנים אסור לעמוד בלא אשה שנא' לא טוב היות האדם לבדו. אמנם נראה ברור דנוסחת גאון כמו דאית' לפנינו דקאמר הש"ס מתני' דלא כר' יהושע וכמ"ש הרא"ש שם בזה"ל אבל לפי הספרים דגרסי מתני' דלא כר' יהושע משמע דפליגי ולר"י אפילו קיים פ"ו ימכור ס"ת לישא אשה בת בנים וכו' עכ"ל. והנה שתי דעות הללו כתבם הטור וש"ע ריש אה"ע סעיף ח' וצריך שישא אשה ב"ב אם יש ספק ביד אפי' יש לו כמה בנים ואם אין ספק לישא אשה ב"ב אח"כ ימכור ס"ת וכו' ישא אשה שאינה ב"ב וכו' וי"א שאפי' אם יש לו בנים ימכור ס"ת כדי שישא אשה ב"ב ע"כ. ונפלא' ממני דלא מצאתי באחד מן הפוסקי' שהביא סייעתא משאלתות בנדון זה דפסק להדי' כיש אומרי' [והיינו דעת הרא"ש: ותה"ד והריטב"א ונ"י שהביאו בבית יוסף שם ולא הזכיר מדברי שאלתות כלום] ודע דלגרסתינו מתני' דלא כר"י שהסכימו הרא"ש וגדולי מחברי' דגרסי הכי איכא למידק טעם הפסקה גדולה דמפרש הש"ס בתחילה מה דתנן בסיפא דמתני' (סא.) פלוגתא דב"ש וב"ה ועוד שאר הפסקות משמשו' ובאות. ואחר כל אלה מסדר הש"ס מתני' דלא כר"י דתניא ר"י אומר וכו'. וכל מדה נכונה ה"ל לסדר מתניתין דלא כר"י וכו' מיד אמתני' שהרי רישא דמתניתין היא לא יבטל וכו'. ותו איכא למידק מנ"ל דמתניתין דלא כר' יהושע אתיא ומי הכריח לחדש פלוגת' עדיפ' לומר דלענין ס"ת מידה ר' יהושע דאין לו למכור [וכדעת רב אלפס לדינ'] גם במ"ש הרא"ש ואם יש לו בנים אינו מחויב למכור ס"ת וכו' ולא כתב שאינו רשאי למכור. ועל כל אלה סדרתי ברורי דברים בחדושי. משם תדרושי: