**ודאי גדלה כולה כיון דלית ליה ענף פסולה דתניא מנחות מב. ציצית אין ציצית אלא ענף וכו':**במנחות לט. רב ורבה בב"ח הוי יתבי הוי קא קליף ואזיל ההוא גברא דמכסי גלימא וכו' וגדילא מיגדל (כל הציצית היתה גדיל ולא שייר בה ענף כלל רש"י) אמר רב יאי גלימא ולא יאי תכלתא [משום דאין בה ענף רש"י] רבב"ח אמר יאי גלימא ויאי תכילתא במאי קמפלגי רבב"ח סבר כתיב גדיל וכתיב פתיל או גדיל או פתיל וכו'. והנה לפי דרכו של גאון בכל המקומות דהיכי דאיכא פלוגתא בגמרא כתב מיפלג פליגי בה פלוני ופלוני הלכתא מאי ת"ש וכו'. איכא למידק הכא דלא כתב גאון פלוגתא דרב ורבב"ח. ויותר איכא למידק דלפי דברי גאון יהיה קשה על רבב"ח דאכשיר כולה גדיל מהך ברייתא (דמייתי הש"ס מב) אין ציצית אלא ענף וכו'. שהביא גאון לראיה אלימתא. ואולם לפמ"ש תוס' ד"ה או גדיל או פתיל וכו'. ומיהו קשה דפתיל מציצית נפקא דדרשינן לקמן אין ציצית אלא ענף וי"ל דאיצטריך ציצית לאשמועינן דלאחר עשייתן צריך לפרוד כדאיתא לקמן וכו' עכ"ל הרי שכתבו תו' דלרבב"ח דמכשיר כולו גדיל אפ"ה שפיר נתקיים לפרושי מלת ציצית דלאחר עשייתן צריך לפרוד [והיינו אם עשאן כולו פתיל או כה"ג וע' היטב בזה] וא"כ אין הראיה שכתב גאון מהך ברייתא מוכרחת. הן אמת דמסתברא דהלכתא כרב נגד רבב"ח וכ"מ במרדכי [ד' פ"ב ע"ב דפוס ז"ב] מה' קטנות דרב היה גדול בחכמה ובמנין ע"ש [ונראה ראיה מסנהד' ה' דקרי ר' חייא לרבה ב"ח בן אחי ולרב קרי בן אחותי וקאמר הש"ס על שם חכמתו שהיה רב חכם ביותר קרי ליה בן אחותו רש"י] וע"ש בתו'. אכן הראיה שכתב גאון מצוה ליתן מובן. ודע דהדין אם עשאו לציצית כולו גדיל אי כשרה כרבב"ח אי פסולה כרב לא מצאתי לפי שעה לא ברמב"ם ולא בטוש"ע ונכון לעיין בזה: