והתניא אמר לה הרי זה גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז וחזר ואמר לה בפני שנים ע"מ שתשמשי את אבא אלמא מצי הדר ביה [כוונת גאון בזה להקשות אהא דמסיק דהלכתא כר"ה דאמר והוא יתן משום דקי"ל כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי. וא"כ למה תניא בחזר ואמר לה ע"מ שתשמשי את אבא דמהני. ואמאי הרי בתחילה אמר ע"מ שתתני לי מאתים והוי כאומר מעכשיו. וא"כ איך מצי לחזור. ועל זה מתרץ גאון] כל כמה דלא מטי גיטא לידה מצי למיהדר ביה מן תנאי קמא היכא דהוה. [כלומר דברייתא אתי שפיר משום דעדיין לא קבלה הגט לידה הלכך מצי לבטל כל תנאי שהתנה יהיה התנאי ובאיזה אופן שיהיה] אמר רבא [צריך תיקון מובן. ולפי שעה לא ידעתי לפותרו נהי דמלת אמר יש קצת לומר דשייך למה דסיים היכא דהוי אמר. אכן מלת רבא לא ידעתי לכוונו] וכי בעינן תנאי כפול דקא יהיב לה גט וקא מתני בהדה וכו': חידוש דין הורה לן גאון דדוקא הבעל בעצמו בעי תנאי כפול אבל דבר הנעשה ע"י שליח לא בעי השליח כשקיים שליחתו להתנות בתנאי כפול. משום שהשליח אדעתא דבעלים הוא שעושה והילכך סגי בתנאי כפול שאמרו הבעלים לשליח. וקורא המשכיל יבין לאשורו הדבר שחידש גאון ופלפולו בחכמה בענין משה דהוי כשליח של אלעזר הכהן ויהושע בן נון שחלקו נחלת ארץ ישראל: