וכד עבידמעקה אומר אקב"ו על המעקה וכד מחית מזוזה וכו': הרמב"ם בפרק י"א מהל' ברכות דין י"ב כתב עשה מזוזה לביתו מברך לקבוע מזוזה עשה מעקה לגגו מברך אקב"ו לעשות מעקה וכו' אם קבע מזוזה לאחרים מברך על קביעת מזוזה עשה להם מעקה מברך על עשיית מעקה וכו' ע"ש פוק חזי שינוי נוסחא שכתב גאון מנוסח הברכה שכתב הרמב"ם. וגם החילוק שמחלק הרמב"ם בנוסח הברכה בין העושה לעצמו ובין העושה לאחרים אבל מדברי גאון נראה דאין שום חילוק. ודע דבאבודרהם כתב בשם הלכות פסוקות מי שעושה מעקה צריך לברך וכו' וע"ש שהאריך בכללי הברכות והנה בטור וש"ע י"ד סי' רפ"ט כתבו ויברך אקב"ו לקבוע מזוזה. ולא ידעתי למה השמיטו ברכה שמחויב לברך כשעושה מעקה. ובטוש"ע ח"מ ריש סימן תכ"ז שכתבו מצות עשה לעשות אדם מעקה לגגו וכו'. לא הזכירו מענין הברכה כלום. עוררני לזה ג"כ הרבני המופלא ירא וחרד מהר"פ בר"א מליסא נר"ו: ובתשובת הרשב"א סי' י"ח יהיב טעמא דאין מברכין על המלוה את חבירו והטוען עמו ונתינת צדקה וכיוצא בהם ועשיית דין והשבת גזילה וחזרת הריבית ושלות הקן ומחנות כהונה וחליצה ויבום וגירושין וביקור חולים ותנחומי אבלים והבאת שלום בין אדם לחבירו וכיבוד אב ואם ומורא ועמידה בפני רבו ע"ש ואלו מעקה לא קחשיב ודאי דס"ל דמברכין כפסק גאון וכהרמב"ם:

לפנינואי' למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה שאינה קרום. אבל נוסח' גאון דממעט ג"כ קרום שעלה מחמת מכה בוושט והכי קיי"ל בחולין מ"ג. וכ"כ כל הפוסקים דקרום בושט לא הוי סתימה.

לאידעתי פירושא. ובלתי ספק חסרון בפנים דשמי' חסרון אתרמי הכא בקלקול ההעתקה.