ונשקולחצוצרתא בידים ומברך בא"י אמ"ה אקב"ו לתקוע בשופר ואשר החיינו וכו': דע דהרא"ש בר"ה פ"ד ס"ס יו"ד כתב בשם ר"ת שיש לברך על תקיעת שופר משום דעשייתה היא גמר מצותה וכו' וראבי"ה הביא הירושלמי תוקע צריך לברך אקב"ו לשמוע בקול שופר וכן כתב הבה"ג הא דמברכין לשמוע בקול שופר ולא מברכים לחקוע בשופר או על תקיעת שופר וכו' ע"ש מלתא בטעמא וראיתי בב"ח סי' תקפ"ה ד"ה ומ"ש יברך לשמוע קול שופר כך הסכמות הפוסקים וכך נוהגים דלא כסמ"ג שפסק כר"ת לברך לתקוע בשופר מיהו בדיעבד אם בירך לתקוע בשופר יצא וא"צ לחזור ולברך עכ"ל והעתיקו המג"א. ויש להפליא על עדותם שהרי ר"ת כתב שיש לברך על תקיעת שופר כמו שהעיד הרא"ש בשמו. וכן בסמ"ג עשין מ"ב כתב בזה"ל וכי מברך על תקיעת שופר ושהחיינו עכ"ל. ולא מצאתי בשום פוסק נוסח ברכה לתקוע בשופר כי אם בדברי גאון שלפנינו. ובכן דברי הב"ח ומג"א שהעתיקו צריכין תיקון. ועכ"פ הדין דין אמת דאם בירך לתקוע בשופר דיצא. ודע עוד דז"ש גאון ואשר החיינו. עד הנה לא מצאתי נוסחת ברכה זו באחד מן הגדולים אלא בא"י אמ"ה שהחיינו וכ"א ברכות ל"ז: פסחים ז: קכא: סוכה מו. מנחות מב. עה: וראיתי בתוספתא דברכות פ"ו איתא ברוך שהגיענו לזמן הזה וע"ש:

**פי'**פעם הראשונה

**פי'**שתוקע עוד פעם שנייה

**פי'**שישלשה כלומר שתוקע עוד פעם שלישית ומובן עפמ"ש הערוך בערך ערב והביאו תו' ר"ה לג: ד"ה שיעור וכו' ועבדי שלשים בדיתבין ושלשים בלחש ושלשים על הסדר כנגד מאה פעיות דפעיא אימיה דסיסרא ואילין עשרה אינון כשגומרין כל התפלה וכו' וע"ש בתוס' עוד ותבין כל דברי גאון מכאן עד נתקע תר"ק ולא ניתני: