**הא קמל"ן דשנים במקושר וכו' מה עד אחד דפשוט פסול אף שנים במקושר פסולין לגמרי דאע"ג דתפס מפקינן מינים וכו':**לפנינו בב"ב (קס"ה:) איתא הא קמל"ן דשנים במקושר כעד אחד בפשוט מה התם פסולה דאורייתא אף ה"נ פסולה דאוריי'. ופי' הרשב"ם ד"ה ומשני הא קמל"ן וכו' מה עד אחד פסול דאורייתא כדכתיב לא יקום עד אחד באיש אף שנים שבמקושר הטילו עליו חכמים פסולא דאורייתא. ואם גט אינה מגורשת ואם שטר מלוה הוא אינו טורף ממשעבדי וכו' משמע מלשונו דמבני חרי עכ"פ גובה. וחידוש שתו' שם ד"ה ה"נ פסולא וכו' העתיקו ורשב"ם פי' פסול דאורייתא דלא גבי מבני חרי וכו'. הרי מהעתקתם נראה להדי' דאפי' מבני חורין אינו גובה לא מקושר בשני עדים ולא פשוט בעד אחד. והנה תוס' השיגו אפי' הרשב"ם וכתבו דאינו נראה דאפילו אי הוה פסולא דרבנן לא הי' גבי מבני חרי. והילכך פירשו תו' שם בהתחלת דבריהם דלענין שהולד ממזר דמי' מקושר לפשוט ע"ש ואולם גאין שפירש מדמיון מקושר לפשוט הוא לענין שאינו גובה מבני חרי דאע"ג דתפס מפקינן מיני'. עולה שפיר לפי נוסחתו דלא גריס מה התם פסולא דאוריית' וכו' וא"כ לא חלה השגת תו' כלל. ודע דז"ל הטור ח"מ סי' נ"א שטר שאין חתום בו אלא עד א' או שנים ונמצא אחד מהן קרוב או פסול כתוב בשאלתות שאינו כלום אפי' לגבות בו מבני חרי ויכול לכפור בו או לטעון פרעתי עכ"ל. והרא"ש בפ' גט פשוט סי' ז' סיים בזה"ל וכתב רב אחא משבחא דאפי' תפס מפקינן מיניה ע"כ. ולבא עוד בעמקי סוד הפוסקים ובפרט במ"ש הב"י במס"ג שטר שאין חתום בו וכו' והשאלתות מפרש עד אחד בכתב דגמרא דידן כירושלמי וכו' ולפיכך כתב יכול לכפור בו וכו'. כעת אין אתי הפנאי להתמהמה ולא הזמן גרמא: