Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat Chapter 13
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
האורג. כתב התיו"ט אע"ג דהצד צבי ומלאכותיו נשנית בסמוך למלאכת הכותב אפ"ה הקדי' לפרש דיני אורג ודכוותיה משום דדמיין בשיעורא דהכותב בשתי אותיות חייב וכן האורג בשתים ואף ר"א ס"ל בשתים אלא דמחלק בין אלימי לקטיני כדאיתא בש"ס ע"כ ול"נ דשייך להא דאר"ג הכותב שתי אותיות בשתי העלמות אחת שחרית ואחת בין הערבים דר"ג מחייב דלא נימא דאף בכותב אות אחת בחול ואות אחת בשבת מחייב ר"ג קמ"ל דר"א הוא דסובר הכי דאחד על האריג דמיא להא ומחייב ר"א אבל ר"ג לא מחייב. אלא בכותב שניהם בשבת ובהכי ניחא דנקט אחת שחרית ואחת בין הערבים לומר דוקא בכה"ג מחייב ר"ג אבל אחת בחול ואחת בשבת פוטר ולאפוקי מהך ברייתא דמייתי הש"ס בכריתות דף ט"ז ע"ב דמחייב ר"ג בכה"ג ועיי' בכריתות דף הנ"ל ודף י"ז ע"א ברש"י ועוד דבאו' אחת סמוך לכתב נמי פליג ר"א כדאית' בבבלי דף ק"ד ע"ב:
תמן ע"י שלישי מלאכתו מתקיימ'. פי' הר"א בכלאי' פ"ט משו' קיו' מלאכתו שאל"כ יתפרק לגמרי ואין כאן מלאכה ורבנן סברי דאינו מתפרק ומלאכתו מתקיימת בלתי שלישי ור"י בהא נמי כרבנן ס"ל והא דמצריך הכא ג' לא משום קיום מלאכה אלא דמיסתתר הוא דב' תפירות אין עושין חיבור גמור וחזק שאין כח בב' תפירות להחזיק הבגד יחד בחוזק וכל כה"ג לא חשיב ר"י חיבור לכלאים ע"כ ותימא פירושו א"כ רבנן ור"א פליגו במציאות אם מתפרק או לא ור"י נמי דסובר כרבנן דאריגה אינה מתפרקת למה פליג בתפירה מאי איכא בין אריגה לתפירה וע"ק לשון הש"ס דקאמר בדר"א אין מלאכתו מתקיימת ובדר"י דמיסתתר הא לשניהם מכוון א' שמתפרק הלכך פי' שבקונט' עיקר ובאריגה איירי שקושרו אח"כ שלא יתפרק ואף שרש"י בכריתות פ"ד נראה שפי' כן יש ליישב פירושו:
דלא כן כר"א. מכאן סייעתא לפי' רבינו האי שכתבתי לעיל פרק הבונה דף מ' בד"ה כתב דלפירש"י והרשב"א והרמב"ם הא גם בכתב אות א' בטבריא ואות א' בציפורי יכול להצטרף:
כיפר ומביא אחרת. לל"ב שפירשתי בקונט' שהוא המחוור לפום פשטא דסוגיין קשה וכי אפשר לקנוס בחטאת שיביא חטאת אם אינו חייב בה דהא קיי"ל אין חטאת באה נדבה ובפשט' דברייתא משמע שמביא אחרת על שגגת שבת הואיל והורצה וכן מפורש בתוספתא פ"ה דפסחים וכ"כ הרמב"ם פ"ב משגגו' והשתא ה"פ דקשי' ליה כיון דהתם חייב בקרבן על שגגת שבת הואיל והורצ' א"כ גם כאן אם היה יוצא ידי קריע' הי' ראוי שיהא חיי' וכיון דתנ' דמתני' פוטרו מקרבן צריכין לומר דלא יצא ידי קריעה כנ"ל נכון:
הוי צורך מימר דר"ש היא. כתבו תוס' בפרקין דף ק"ה ע"ב בד"ה הא ר"י וכו' פי' בקונט' דבהאי שינויי' נמי משני דל"ק מתו אמתו וקשה לר"י דע"כ תרווייהו במת דידי' איירי ולא במת דעלמא כדקתני בברייתא דלעיל יצא ידי קריע' וא"כ הוי מלאכה שצריכה לגופה כיון שהיא צורך מצוה כדמוכח לקמן ונראה לר"י וכו' ובמת דידיה חשיב מתקן וכו' ע"כ ותימא הא בסוגיין מפרש דלר"ש אפי' מתו הוה מלאכ' שאינה צריכה לגופה וכפירש"י דהא ביוצ' ידי קריעה איירי דהיינו מתו ובעיקר קושיית תוס' כבר תירצה הרשב"א ע"ש:
תמן גופה עביר' וכו'. כתבו תוס' בסוכה דף ל' ע"א בד"ה משום דה"ל וכו' וא"ת לקמן דפסלינן לולב של אשרה ושל עיר הנידחת משום דמיכתת משיעורי' תיפוק ליה משום מצוה הבאה בעבירה וי"ל דלא דמי לגזל דמחמת עבירת הגזל באה המצוה שיוצא בו אבל הני אטו מחמת עביר' שנעשית בו מי נפיק ביה פי' לדבריהם שאם לא היה עובד לאשירה היה מקיים המצוה כתקנה ואין הפסול מחמת עצמה אלא שהוא עבר עבירה והיינו כמו שמשני הש"ס כאן ואף הרשב"א בסוכ' האריך להוכיח חילוק זה ותימה שלא הביא דברי הש"ס אלו שהדבר מפורש כמ"ש בפרט שהרשב"א מביא דברי הירוש' כאן בחידושיו:
רבי יונה אמר אין עבירה מצוה. הרב"י בסי' קצ"ו גורס ר' יוסי אמר אין עבירה מצוה וכתב ומשמע דלר"י ור' אילא אפי' [צ"ל בסוף] אינו מברך ע"כ וכתב הי"מ פ"ק דחל' וקשה שהוא ז"ל השמיט דברי ר' יונה ולפי נוסחתינו אם הוא כפירושו דברי רבי יונה סותרי' זא"ז ע"ש ולפמ"ש בקונט' לק"מ וגם אין מכאן ראיה לשום א' מהפוסקי' דר' הושעי' ור"י סוברי' דמברכי' בסוף וגם ברכת נהנין חוץ מברכת מצה ור"י ור' איל' סוברי' שאין מברכין כלל לא בתחל' ולא בסוף ול"ק לא אהרמב"ם ולא אהראב"ד מהכא:
כאן בחצר מקורה וכו'. ותימא אכתי קשיא עופות אעופות דבשבת אפי' בית לא הוה צידה וביו"ט אמרי' דאפי' ביבר הוה צידה גם התי' דחוק לכן נ"ל דה"ג וצבי לגינה לחצר ולביברין הא צפור לגינה ולחצר ולביברין לא ותנינן תמן אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ביו"ט כאן בביבר מקורה כאן בביבר שאינו מקורה כאן בחצר מקורה כאן בחצר שאינו מקורה וה"פ ממתני' דהכא שמעי' דלרבנן הצד צפור לביבר לא הוה צידה א"כ הצד ממנו ביו"ט יהא חייב וחייב אחייב נמי קשיא כמ"ש בקונט' ומשני בשבת איירי בביבר שאינו מקורה וביו"ט איירי בביבר מקורה ובשבת איירי בחצר מקורה דס"ל דבשאינו מקורה כיון שהוא מקום רחב יכולה לקפוץ על הגדר וביו"ט איירי בסתם חצר שאינו מקורה ופריך עדיין תקשי לי' גינה דהא ודאי אינו מקורה ודע דעופות אעופות מקשי בבבלי אבל אחיה מחצר וגינה לא מקשי וי"ל דס"ל דאגב עופות תני אף גבי חיה ביברין:
הדרן עלך פרק האורג