Shiltei HaGiborim on Bava Batra Daf 79b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כתב ריא"ז שטר שאין בו קנין אע"פ שהלוהו בניסן בפני עדים ואמר לו המלוה מאז לכתוב לו שטר ולא הספיקו לכתבו אז ואיחרו לכתבו אין רשאין לכתוב בו אלא הזמן שעומדין בו בשעה שחותמין ואפי' נכתב זמנו ביום ונחתם בלילה פסול לפי שהוא מוקדם שאין להם לכתוב אלא זמן החתימה שהוא היום שאחר הכתיבה שהלילה מהיום הבא הוא נחשב אע"פ שהיתה ההלואה קודם לכן ונמסר להם לכתוב שטר מאז לא נשתעבדו נכסי הלוה אלא משעת חתימה כמבואר בקונט' הראיות: כתב ריא"ז כל מעשה ב"ד הרי כמי שתופס שטר בידו שאם נתחייב אדם לחבירו ממון בב"ד ע"י שום תביעה ב"ד כותבין לו שטר ואפי' אם היתה מלוה על פה ולא רצה הלוה לפורעו עד שהזמינו לדין ונתחייב לו בב"ד נעשה עליו מלוה בשטר ואם רוצה המלוה שיכתבו לו שטר כותבין לו על כרחו של לוה ואם לא הספיקו לכתוב לו שטר בעת ששאל מהם ובאו לכתוב אחר זמן כותבין לו מזמן ראשון ואין בו משום הקדמה שהרי הוא ככתוב מאז מעת שגמרו הדין וכן אם נכתב ביום ונחתם בלילה כשר:
כתב ריא"ז ונראה בעיני שאין דברים הללו אמורין אלא בשטרי קנין אבל שטרות שאין בהם קנין כבר ביארנו למעלה שאין כותבין ללוה בלא המלוה והואיל ואין בהם חששא זו יכולין להוציא זה על זה שטר חוב. ואדם אחר אינו יכול להוציא שטר אחד עליהם בין שטרי קנין בין שטרות שאין בהם קנין שיכול כל א' לדחותו ולומר לא הלוית לי אלא לחבירי הלוית ששמו כשמי ואם היה א' מהם מעיר אחרת אין חשש בדבר לפי שצריכין לכתוב שם עירו: