כתב הרא"ש נראה דכל השבוע מקרי עם הצבור הואיל וממנחתא דשבתא מתחילין לקרות את הפ' אע"ג דלא מקרי קמי שבתא אלא מד' ואילך במדרש יש צוה ר' את בניו אל תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו את כל הפרשה ומיהו אם לא השלים קודם משלים אחר אכילה ע"כ:

ואפי' עטרות ודיבון כ' הרא"ש ז"ל פירש"י שאין בו תרגום וקשה דה"מ למימר אפי' ראובן ושמעון וכיוצא בהן ונראה דנקט עטרות ודיבון לפי שיש ספרים שכתוב בהם תרגום וגם בירושלמי הוא מתורגם לכך פי' הא דנקט עטרות ודיבון אע"פ שאין צורך כל כך בתרגום אבל ראובן ושמעון וכיוצא בהם אין צריך לקרותם ג' פעמים מ"מ נהגו להחמיר כפי' רש"י י"מ דה"ה לכל הלועזות לעז שלהן הוי כמו התרגום כי התרגום הוא בשביל עמי הארץ שאינם יודעי' לשון הקודש וא"כ הוא הדין לעז לא מכירין בו ולא נהירא לפי שהתרגום מפרש כמה דברים שאין להבין מתוך המקרא כדאמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא ונראה דהקורא בפירוש התורה יוצא ידי תרגום כיון שמפרש בו כל מלה ומלה ע"כ:

לשון ריא"ז וזמן הנחת תפילין בשחרית הוא משיכיר חבירו ברחוק ד' אמות והוא שרגיל לראותו לפרקים שאם רגיל בו תמיד אפי' בלילה מכירו כמו שמבואר בתלמוד ארץ ישראל עכ"ל: