והרמ"ה פוסק כר' יהודה דפוסל עד שיכתוב כולו בתלוש ול"נ לטור וכתב עוד כל היכא דפסלינן מחובר אפי' תלוש ולבסוף חברו פסול ואפי' כתבו וחתמו בתלוש ואחר חתימתו חזר וחברו ואח"כ תלשו ונתנו לה פסול: כתוב בשם רש"י שהיה מכשיר אם כתב גט בקלף גדול ואח"כ חתכו ומעשה היה בימי ריב"א ופסלו ונחלקו עליו גדולי הדור ובעל ה"ג פוסלו אם נחתך ממנו כלום וכך ר"ת היה מחמיר בדבר וראיותיו כתובים באורך עיין בהרא"ש ונראה להרא"ש דאם חתכו מן הגט דבר מועט כדי ליפותו לא מקרי בהכי מחוסר קציצה:

כתב סמ"ג וצריך שלא יהיה שום טשטוש בגט ושלא יכתוב על המחק ואם יארע שיכתוב על המחק צריך שיקיימנו למטה. כתב מיי' שבכל מקום הנמחק ונתקיים כשר ובטופס כשר אפי' בלא קיום וכ"כ הרא"ש בתשובה שגט שיש בו מחקים וקיומים כשר ועיין פרק המגרש גבי גט שכתבו עברית: