לשון ריא"ז שנים שהעידו על אחד שהרג את הנפש ביום פלוני ובאו ב' אחרים והזימום ואמרו להם והלא באותו היום עמנו הייתם במקום פלוני ועוד באה כת ג' והזימה כת ב' ואמרו להם אותו היום שאתם אומרים שהיתה כת ראשונה עמכם אתם הייתם עמנו במקום אחר ולא הייתם אצל כת ראשונה ושקר אתם אומרים ונמצאת כת הראשונה אמת והשניה זוממת ועוד באה כת רביעית והזימה כת הג' ואמרו להם באותו היום שאתם מעידים על השניה הייתם עמנו וכת הב' אמת והג' זוממת וכן הראשונה זוממת ע"פ השניה הרי אלו כל הזוממים נהרגים אפילו הם מאה כגון שבאה כת ה' והזימה הרביעית ועוד באה ששית והזימה החמישית ואפי' עוד באו כת אחר כת ומזימות זו את זו ונמצאו כל הכתות אחת אמת ואחת זוממת כדרך שביארנו הרי אלו כל הזוממים נהרגים: כתב מיימו' פ"י מהלכות עדות וטור ח"מ ל"ד דעד זומם אע"פ שהוזם בעדות ממון ושילם הרי זה פסול מן התורה לכל עדות ופירש הטור דה"ק דשלמו בכפיית ב"ד דכיון ששילם בכפיית ב"ד לא הוי חזרה שלמה ופסולים עד שישובו מעצמן דאילו שלמו מעצמן פשיטא ששבו להכשרן. כתב המרדכי פרק החובל דהמגביה ידו על חבירו להכותו יש לקרותו רשע ופסול ושכנגדו נשבע ונוטל עד שישוב מרשעו ויקבל דין ואפילו לא תבעו זה אלא אחר. בשם ראב"ן: