הבכורות מתענין בע"פ ואפילו בוכרא דאימא וכן הצנועין מתענין בו כדי לאכול מצה לתיאבון טור: ומורי ההרע"ז ז"ל הורה להתענות לבכור לאב בערב הפסח ובשם מהרי"ל יש שמהר"ם הנהיג לבכורות להתענות ביום ה' כשחל פסח בא' בשבת ואמר שכן הוא בס' הרוקח והיה מורה להם לטעום מידי ביום ה' בין השמשות אי לא מצו מצערו נפשייהו עד אחר הבדיקה וכן נראה דודאי אין חילוק בין תענית זה לתענית דפורים:

רשב"ם פירש דמשום הכי הסיבת ימין אינה הסיבה מפני שצריך לאכול בימינו ולפי זה אטר יד ימינו יטה על ימינו ורש"י פירש כרבינו ולפי זה אין חילוק בין איטר לאחר ולהסיבת אשה כתב רשב"ם טעם מפני שאימת בעלה עליה ולפי זה אלמנה וגרושה בעי הסיבה ובה"ג כתב משום דלאו אורח ארעא דאשה למזגא ולפי זה כל אשה אין צריכה הסיבה: