Shiltei HaGiborim on Sukkah Daf 6b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לשון ריא"ז השבת והפיגם והמצפו' זרע החלתית שלו סתמן לאכילה או לעשות מהן מיני טבולין שנאכלין בעין ומטמאין טומאת אוכלין ואין מסככין בהן וכל זה מבואר בקונטרס הראיות:
אבל חבילה שהעלה ליבש ונמלך עליה לסיכוך שפסול מן התורה כתב הר"י מקרקשונא שאינה ניתרת בהתרה אלא צריכה נענוע ויש אומרים שאף זאת ניתרת בהתרה ומסתברא שצריכה נענוע: לשון ריא"ז
חצים נקבות שראשיהן נקובין ליכנס בהן זכרות הברזל פסולין לסיכוך שכל כלי עץ שיש לו בית קבול ראוי לקבל טומאה ואע"פ שאותו קבול עתיד להתמלאות בזכרות הברזל עד שלא מלאוהו הרי הוא ככל כלי קבול ואם יש בהן ברזל נראה בעיני שאף הזכרים פסולים מפני שהם מקבלי' טומאה ע"י הברזל כמבואר בקונט' הראיות: לשון ריא"ז
קלחים של פשתן כשרים לסיכוך כשאר עשבים ואם דק אותן ולא נפצן או ששרה אותן במים כדרך ששורין הפשתן אע"פ שלא דק אותן הרי אלו ספק בתלמוד וספיקו להחמיר לפי שספק תורה הוא כדאמרי' בפשתן הראוי לטמא בנגעים אבל שאר היוצא מן העץ כגון צמר גפן וקנבוס אע"פ שדק אותן ונפצן אין עליהם תורת טומאה כלל וכשרין לסכוך ועז"ה אינו תולה הטעם משום טומאה ולפי דבריו אין חילוק בין פשתן לקנבוס וצמר גפן ואין שיטת התלמוד כדבריו וכמבואר בקונט' הראיות ושיטת המורה כדברי. חבלים של פשתן פסולים לסכוך ושל סיב הדקל פסולין לסכוך כמו שמבואר בתלמוד ארץ ישראל: לשון ריא"ז