לשון ריא"ז חייבי לאוין כגון המחזיר גרושתו משנשאת או משנתארסה וכן הנושא חלוצתו והמחזיר גרושתו קדושין תופסין בה והולד מהם כשר אף לכהונה ואינן נפסלות בביאתן לכהונה כמבואר בקונטרס הראיות: יבמה שכתוב בתורה לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר אע"פ שהיא מחייבי לאוין נסתפקו בה חכמי התלמוד אם קדושין תופסין בה אם לאו והולד הימנה ספק ממזר כמבואר בקונטרס הראיות: בפרק האשה שהלך בעלה עובד כוכבים ועבד אין להם קדושין בשום אשה ואם בא על בת אשה כשרה פסולה לכהונה כשאר פסולי קהל ואין הולד הימנה ממזר ואפי' אם בא על אשת איש אבל לכהונה פסול אותו הולד ואפי' אם הוא מן הפנויה כמבואר בקונטרס הראיות:

כ' הרא"ש ז"ל ואיני רואה כאן מקום שיפול בה ספק מדקאמר לעיל סתמא דתלמודא וכולהו אמוראי דמכשרו מודו דהולד פגום לכהונה ק"ו מאלמנה כו' וכיון דק"ו לית ליה פירכא ליכא מאן דפליג עליה ומה שלא הזכיר התלמוד בכאן והלכתא הולד פגום משום דלא צריך למיפסק דכבר מסיק סתמא דתלמודא לעיל דכולהו אמוראי מודו דבנה פגום דליכא מאן דפליג ולא הוצרך אלא שהולד כשר לקהל ואפילו באשת איש:

כתב מיי' שאסור אפי' בשפחה משום צד כשרות שבו: