Shita Mekubetzet on Berakhot Daf 43b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וסמלק וחלפי דימא - הם עשבים בעלי ריח בגופן ואינם רכים כמו עשבים אלא קשין כמו עץ וגדלין על גבי קרקע. ואי הוו להו פירא בודאי בורא פרי האדמה הוו מברכינן עלייהו ולא בורא פרי העץ משום דעץ הנזכר בבורא פרי העץ רוצה לומר אילן והני לאו אילן נינהו. אבל מכל מקום כל דבר שהוא קשה נקרא בלשון העולם עץ. וההוא אינו רוצה לומר אילן אלא דבר קשה. וכיון דכן הני נמי שהן קשין ואית להו ריח טוב בגופן לענין גופן עץ מקרי ומברכין עלייהו בורא עצי בשמים. ומייתי ראיה דאפילו מידי דלאו אילן משום דקשה מקרי עץ מדכתיב ותטמנם בפשתי העץ ובודאי פשתים אינו אילן וקרי ליה עץ:
נרקום דגינוניתא - פירוש עשבים בעלי ריח והם קשים מברכין עלייהו בורא עצי בשמים:
דדברא - שהן רכים בורא עשבי בשמים. אבל בפרחים בין בשל אילן בין בשל עשבים בכולהו מברכין בריחן ברוך שנתן ריח טוב בפירות כדכתיבנא לעיל:
הני סיגלי - פירוש עשבים רכים בעלי ריח בגופן מברכין עלייהו בורא עשבי בשמים:
האי מאן דמורח באתרוגא או בחבושא מברך ברוך שנתן ריח טוב בפירות - פירוש ואף על פי שעקרן לאכילה ולא עביד לריחא כיון שמתכוין להריח מברך. הא בשאינו מתכוין להריח אף על פי שמריח ונהנה אינו מברך אלא במידי דעביד לריחא כדמוכח לקמן:
האי מאן דנפיק ביומא דניסן וכו' - וקבעו ברכה זו לפי שהוא ענין שבא מזמן לזמן והוא ענין מחודש שאדם מברך על עצים יבשים שהפריחן הקדוש ברוך הוא. והיא בשם ומלכות:
בית שמאי אומרים מברך על השמן ופוטר את ההדס - כך גרסת הר"י אלפסי ז"ל. פירוש כגון שהביא לפניהם שמן ערב והדס כמו כשרתא וכבישא שברכתו עצי בשמים כמו ההדס ופוטר זה את זה. וטעמא דבית הלל מפני שההדס הוא גוף העץ הנקרא בשמים והשמן אין הריח מעצמו אלא שקלטו מאחר:
שמן זכינו לריחו וזכינו לסיכתו וכו' - ואף על גב שבסיכה ליכא ברכה מכל מקום חשיבותא הוא שמשתמשים בו בשני ענינים:
לא סבר לה מר הלכה כדברי המכריע:
אמר להו הכי אמר רבא הלכה כבית הלל - ואיכא נוסחי דגרסי ולא היא לשמוטי נפשיה הוא דעביד. ופירושו ולא היא דאמרה רבא אבל איהו כבית הלל סבירא ליה. ומשום דבכהאי גוונא לאו מקרי הכרעה כלומר כשהוא מכריע לצד אחד לגמרי. והוא הדין דהוה יכול למימר דהדס הוה חביב ליה אלא דניחא ליה למימר קושטא דמלתא דהלכה כבית הלל:
הביאו לפניהם שמן ויין - פירוש כגון שמן שיש בו בשמים שהוא בא לריח וכיון שאין ברכותיהן שוות והם ענינים חלוקים שזה בא להריח וזה לשתות ואינן פוטרין זה את זה פליגי הי מינייהו חשוב יותר להקדימו או ריחא דמקרבא אהנייתיה לאלתר או שתיה דהנאתה מרובה. ואיפשר לומר דמיירי בדליכא חד מינייהו דחביב לו טפי מאידך. מיהו אליבא דהלכתא כיון שאין ברכותיהן שוות אפילו איכא חד מינייהו דחביב ליה אזלינן בתר חשוב:
בפנתא - עור שלמעלה. בארעיתא עור שלמטה:
מלא כל הארץ כבודו - פירוש שחייב לראות את עצמו כאלו שכינה על ראשו: