שמעתי מהרב דקהלתינו ששמע מהחסיד מ' זאב מאליק. פ"א שבת הבעש"ט בק"ק הנ"ל אצל בעה"ב והבע"ב היה פ"ח [= פרנס חודש]. ובשבת במנחה הלך הבעה"ב לבה"כ לשמוע הדרשה מדרשן אחד אורח. והמתין עליו הבעש"ט בסעודה שלישית שיבוא מבה"כ .ובתוך כך שמע שהדרשן מלשין על ישראל ורגז בעש"ט ואמר לגבאי שילך ויקרא לבעה"ב. וגילה הגבאי לכמה אנשים שרגז הבעש"ט על הדרשן. וראה הדרשן שהעולם נשמטים אחד אחד ופסק מלדרוש. וביום מחר בא הדרשן להבעש"ט ונתן לו שלום ושאל אותו מי הוא ואמר אני הדרשן מפני מה רגז עלי. קפץ הבעש"ט ממקומו ונתזה דמעות מעיניו ואמר אתה תדבר רע על בני ישראל. דע שבר ישראל הולך כל יום על יומא דשוקא ולעת ערב שנוגה לו נתחרד ואמר אוי לי שאעבור זמן מנחה והלך בבית אחד ומתפלל מנחה ואין ידוע מה שמדבר ואפ"ה נזדעזעו שרפים ואופנים מזה: