שמעתי מהרב דקהלתינו שהיו בק"ק מיקאלאייב שני חסידים ושמם של שניהם ר' דוד. אחד היה זקן שהכרנו אותו ואחד מת בבחרותו. פ"א נסעו בדרך עם הבעש"ט ושאלו אותו ואמרו רבינו אמור לנו מה שאנו צריכים לתקן. וצוה לכל אחד לומר לפניו מן הספר. ואמר אחד לפניו, ואיני יודע אם משניות או עין יעקב או זוהר. ואח"כ צוה לשני שיאמר, ואמר הבעש"ט ידעתי. ואמר לאחד חטאו בפני חברו, ולאחר צוה לירד מן העגלה והוא ירד עמו ואמר לו בסתר כי היה קצת בושה בדבר. ואחר שמת ר' דוד אחד היה ר' דוד השני מתאבל מאד עליו ימים רבים כי היו אהובים זה לזה. פ"א בא לבעש"ט ורצה לנחמו ואמר אל תדאג בשביל חבירך כי הייתי בהיכלא דדוד מלכא וראיתי שם חבירך ושאלתי אותו אם תיקן אותו דבר שהיה צריך לתקן. ואמר כי כבר תיקן אותו בחיים. וראיתי שהתנא ר"ע עומד על המשמר בלבוש אדום ורומח בידו.