מעשה שהיה בארץ אחד שוחט שהיה קל מאוד ושכור. פ"א קרא אותו הרב דק"ק פולונאי בשחרית אחר התפלה לחדר א' ואמר לו. ראיתי הבעש"ט וחזר לפני כמה פעמים מנידון השוחט ואין אני יכול לפרש האיך היה הדבר הגם שחזר לפני נדון הקצבים הנכרים. אעפ"כ עיקר הקפידה היה על השוחט ואמר לי להשגיח לתפוס אותו באיזה דבר וכן היה. שהרב ז"ל היה נזהר מאוד לקפח פרנסת אדם ומחמת זה היה לשוחט קיום כ"ז. וכיוון שתפסתי אותו צוה הרב להושיב ב"ד ויגבה עדות מן הקצב ואם יהיה כן ע"פ ד"ת תעבירו אותו. והעיד הקצב בדבר והעבירו אותו: