שמעתי מהרב דקהלתינו שהיה ר' ליבש דק"ק מעזיריטש אצל הבעש"ט בימים נוראים וחלה קודם ר"ה. ועסק הבעש"ט ברפואתו כל הלילה של ער"ה וגם הלילה של ר"ה ולא ראה סימן מיתה ח"ו כלל. וכשהלך לבה"מ בעת התפילה נתערב ר' ליבש הנ"ל ונחלש מאוד והודיעו להבעש"ט ולא שמע כי היו יראים לצעוק אליו בקול. וכשראה ר' יצחק דק"ק מעזיריטש כי לא פנה הבעש"ט צעק אליו בקול גדול וענה הבעש"ט ואמר למה לא אמרו לי. והלך במרוצה לביתו ומצא המלאך המוות עומד על גביו. גער בו בנזיפה וברח המ"ה .ולקח הבעש"ט את ר' ליבש בידו ותיכף הבריא והוליכו לבהמ"ד כי ירא להניח אותו בביתו פן ישוב ח"ו המה"מ. אח"כ אמר הבעש"ט שעל דבר זה רצו לדחות אותו מעה"ז ומעה"ב ואמר כי לא עשה דבר זה רק מחמת שבא אליו הדבר פתאום שלא ראה בו מקודם שום סימני מיתה וכשראיתי פתאום המה"מ דוה לבי עליו ועשיתי דבר זה.