Shorshei HaYam on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ומנין שהבכורים אסורין לאונן שנאמר ושמחת בכל הטוב והאוכלן מכין אותו מכת מרדות. ע"כ. וכתב מרן ומ"ש מכין אותו מפני שהוא לאו הבא מכלל עשה ע"כ וקשה טובא דבגמ' דפסחים דף ל"ו וביבמות דע"ד נפ"ל הא דאונן מהיקשא דתרומת ידיך למעשר ומנ"ל לרבינו האי קרא דהשתא לא מצי למילף מיניה מלקות הן אמת שבפסחים פריך תלמודא לר"ש דנהי דהיקשא לית ליה קרא דושמחת מאי עביד ליה ומשני דאצטריך לדרשא אחריתי יע"ש אבל הא ודאי לא מכרעא לומר דרבינו נפק"ל מהאי קרא דאיכא למימר דלר"ש דוקא הוא דפריך אמאי לא יליף מהאי קרא ולא לילף מיניה מלקות אבל רבנן ודאי לא ילפי לה מהאי קרא אלא מהיקשא וילפי נמי מלקות דמהא לא חזינן דהדר ביה תלמודא ותו קשה דרבינו בהלכות מעשר נקט האי קרא לדרשא אחריתי כמ"ש בש"ס וא"כ האי דרשא מנא יליף לה וכעת צ"ע ובפשט השמועה הוקשה לי דהיכי הוה בעי למיל' האי דינא דאונן מהאי קרא דהא בסוכ' אמ' דכ"ה אבל חייב בסוכ' ופריך תלמודא פשיטא ומשני מהו דתימא כיון דאמר רב מצטער פטור מן הסוכה האי נמי מצטער הוא קמ"ל כיון דאיהו מצטער נפשיה איבעי ליה ליתובי דעתיה ולאו צערא הוא יע"ש והשת' נמי נימא איבעי ליה ליתובי ויהיה חייב בביכורים ויש לחלק בין מצטער דהתם לושמחת דהכא וברור.