שורש שואלין בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום קבעו חכמים ג' זמנים בשנה למעשר בהמה כו' ביום ט"ו קודם הפס' וביום ט"ו קודם עצרת וביום ט"ו קודם החג כו'. הכי איתא בגמ' פרק בתרא דבכורות דנ"ז ע"ב ג' גרנות למעשר בהמה בפרוס הפסח כו' וכתבו התוספות שם ד"ה בפרוס הפסח כו' פי' ר"י בר יאודה אין פרוס פחות מט"ו יום פרוס פלגא דמאי פלגא דהלכות פסח כי הא דתניא שואלין ודורשין כו' ומכאן הביא ראיה הרב מ"ק דשואלין קודם לפסח לאו דוקא אלא ה"ה קודם לחג וקודם לעצרת וכמו שהכריח הרב פר"ח ממ"ש רש"י בפ"ק דסוטה ד"ט רע"א ד"ה ב"ש פוסלי' וכן מוכח מדברי התוס' בפ"ק דמגיל' ד"ד ד"ה מאי אירייא פורים כו' ומבואר מפ"ק דסנהדרין די"ב ע"ב דמפורייא עד פסח הם ל' יום ומפורים דורשין ה' פסח וכ"כ רש"י בפ"ק דר"ה ד"ז יע"ש משמע דבפורים עצמו דהיינו י"ד באדר שואלין בה' פסח והשתא הו"ל ל' יום עד הפסח דהיינו י"ו ימים דאדר עד סופו דאדר לעולם חסר וי"ג יום דניסן וי"ד בכלל הרי ל' שלמים וכן מבואר מדברי התוס' דבכורות דז"ן ע"ב ד"ה בפרוס הפסח דהנך ל' יום דאמור רבנן נמנין בהדי יום המעשה דהיינו בפסח בהדי יום דער"פ ובחג בהדי יום ראשון דחג וכן בעצרת בהדי יום דעצרת ושוב חזרו בהם ממילתיה דר"ש ור"א שאמרו ולמה אמרו בכ"ט באלול ולא אמרו באחד בתשרי וכו' וגם יום המעשה בכלל הוה להו למימר ולא אמרו בב' בתשרי לר"א ור"ש כרשב"ג דשואלין קודם שתי שבתות כדאיתא התם אם יום א' דחג בכלל א"כ הול"ל בתשרי עד יום א' דחג ב' שבתות שהם י"ד יום א"ו אין יום א' דחג ולא דעצרת ולא דק"פ בכלל וכן הכריחו עוד ממ"ש משה עומד בפסח א' ומזהיר על פסח שני ואי אמרינן דהני ל' יום נמנין עד יום המעשה הו"ל ל"א יום י"ז דניסן וי"ד דאייר אלא ודאי דהנך ל' יום הם מלבד יום המעשה עצמו דהיינו לבד ער"פ וראשון דחג וראשון דעצרת ולפ"ז ק"ל מההיא דאמרינן במגילה דכ"ט דלרבנן דרשב"ג דשואלין קודם ל' יום ניחא מתניתין דקתני התם דבא' באדר משמיעין על השקלים וכיון דאדר לעול' חסר לא משכחת ל' יום בלא בהדי יום המעשה דהיינו ר"ח ניסן היפך מה שהכריחו דהני ל' יום הוא לבר יום המעשה ואסיקו דלפום קושטא דמילתא אין יום המעשה בכלל וגבי שקלים הו"ל להקדים מכ"ט בשבט או מל' בשבט כדי שיהיו ל' יום בלא יום המעשה דהיינו ר"ח ניסן שמביאין מתרומה חדשה אלא דלא חשו חכמים בשקלים כיון שהדבר מסור לב"ד יע"ש וגבי שואלין ודורשין בה' פסח קודם לפסח ל' יום הו"ל למנות הני ל' יום מקודם פורים יום א' כדי שיהיו ל' יום שלמים בלא ער"פ שהוא זמן הקרבן ואלו בגמרא אמרו דמתחילין מפורייא אלא שלא רצו חכמים לחלק בין פסח לחג ועצרת ולא אחר ק"פ שהוא בער"פ שלא לחלוק את"ד אף כי יש קצת טעיות בדבריהם כיע"ש זהו המבואר יוצא מדבריהם דמפורים שהוא י"ד באדר מתחילין לדרוש בה' פסח עד ערב פסח בכלל ובזה הם ל"י לרבנן דרשב"ג וי"ד יום עם ער"פ לרשב"ג דמתחילין מר"ח ניסן. והרב פר"ח כתב וז"ל יש משתבשים לומר דבפורי' מקרי השואל בה' פסח שואל כענין דהא לא משכחת לה ל' יום בלא יום פורים עצמו ולאו מילתא היא מכמה טעמי חדא שכן דרך רז"ל ליקח חשבון שלם ובמקום כ"ט נקטי ל' ותו דבזמן הראיה משכחת לה זימנין ל' יום ותו דלמקומות שקורין בי"ד הו"ל ל' יום ממש אבל במקומו' שקורין בט"ו פשיטא דבו ביום שואל בה' פסח שואל שלא כענין מקרי עכ"ל. והנה אם כונת הרב במ"ש יש משתבשים דבפורי' מקרי השואל בהל' פסח שואל כענין הכונה בפורים די"ד לי"ד ובפורים דט"ו לט"ו וע"ז לא ניחא ליה להרב דבפורים אין סברא שיהיה השואל שואל כענין שהרי פורים שואלין בה' פורים ולא בה' פסח ול' יום שאמרו בגמרא ששואלין קודם לאו דוקא ל' אלא כ"ט ואע"ג דלפורים דט"ו שאין שואלין בו הם כ"ח לפי דבריו ואין כאן מנין הסמוך בזה לא חש הרב דס"ל דכיון דלקורין בי"ד הם מנין הסמוך והם רובא דעלמא נקטו חז"ל כי האי לישנא לדידהו ואה"נ דלקורין בט"ו אין כאן אלא כ"ח יום קודם לפסח ועוד דחה הרב דאפי' לקורין בי"ד בזמן הראיה שהיה פעמי' האדר משלשים יום משכחת לה ל' יום בלא פורים דכשהם מתחילין מט"ו יש י"ו ימים עד סוף החדש וי"ד דניסן הרי ל' יום קודם חג הפסח ואף דלקורין בט"ו ואין שואלין בו ליכא ל' יום קודם אין לחוש לזה דנקטו ל' משום בני י"ד שהם רובא דעלמא אמנם מ"ש עוד הרב ותו דלמקומו' שקורין בי"ד הוי ל' יום ממש אבל למקומות שקורין בט"ו פשיטא דבו ביום שואל בה' פסח שואל שלא כענין מקרי עכ"ל דבריו הללו באו סתומים וחתומים שאם כוונתו בזה לומר דאפי' אם נודה לדבריהם דהשואל בפורים מיקרי שואל כענין מפני מה שאמרו חז"ל שואלין בה' פסח קודם לפסח ל' יום ולא משכחת ל' יום בלא יום י"ד הא ניחא לקורין בי"ד ושואלין בי"ד אבל לקורין בט"ו ושואלין בט"ו מקרי שלא כענין וזהו שכתב אבל לקורין בט"ו פשיטא דבו ביום כו' כלומר בו ביום בט"ו זה אין לו מובן למה יהו הקורין בי"ד ושואלין בי"ד שואלין כענין והקורין בט"ו ושואלין בט"ו שואלין שלא כענין זה אין הדעת סובלו. ואם כונת הרב ז"ל במ"ש פשיטא דבו ביום כו' כונתו דבו ביום די"ד מקרי שלא כענין מפני שעדין לא קראו המגילה דאכתי לא מטא זמנייהו וכל כמה דאכתי לא מטא זימנייהו דקריאת המגילה עד למחר פשיטא ליה דאין שואלין בה' פסח משא"כ בני י"ד בי"ד דמצפרא קראו המגילה והדר שואלין בה' פסח בו ביום וכן פי' הרב פאר הדור בספר מחזיק ברכה אות ב' יע"ש מלבד שאין דבריו מוכרחין כמ"ש הרב הנז' דמי גילה להרב רז זה שהדבר תלוי בקריאת המגילה כיון דרבנן תלו הדבר בל' יום דקוד' הפסח וכי היכי דלקורין בו ביום די"ד אזיל ומודה הרב דלא מקרי שלא כענין דאף שקרא המגילה בצפרא אכתי יום שלפניו עד הערב ודיני הסעוד' ומשלוח מנו' רמיא עליה לדרוש ולחקור בדיניהם וגם לשאול ולדרוש בפסוקי המגילה ואפי' הכי השואל בה' פסח מקרי שואל כענין ה"ה נמי לקורין בט"ו ומאין פשיטא ליה להרב האי מילתא דלקורין בט"ו כששואל בי"ד הוי שואל שלא כענין. עוד זאת דלישנא דבו ביום משמע טפי דקאי ליום ט"ו דאי לי"ד לא הול"ל כי האי לישנא אלא הכי הול"ל אבל למקומות שקורין בט"ו פשיטא דבי"ד שואל בה' פסח שואל שלא כענין מקרי והיה מקצר בלשונו טפי כדרכו של הרב ז"ל. ועוד כי מי הגיד לו להרב דמ"ש הי"א דבפורים הוי השואל בה' פסח שואל כענין הוי לקורין ג"כ בט"ו דילמא אף הם ז"ל לא אמרו אלא לקורין בי"ד אבל לקורין בט"ו אזלי ומודו דלדידהו אם שואלין בי"ד דהוי שואל שלא כענין ואי שמיע ליה להרב בפי' להיש משתבשים היה לו להרב ז"ל לכתוב כן בפי' יש משתבשים לומר דבני הכרכין ששואלין בה' פסח בפורים די"ד הוי שואל כענין. כי ע"כ הנראה בכונ' הרב ז"ל בהכרח הוא זה דסבו' ז"ל דל' יום דאמור רבנן הלא המה בהדי יום המעשה דהיינו יום א' דחג הפסח ויום א' דחג ויום א' דעצרת ועל יסוד זה דן בדעתו דמה שאמרו אחרי' דלא משכחת ל' יום בלא יום פורים גופיה כונתם פורים דכרכין דהיינו ט"ו ומפני שהרב מקומו בירושל' דפורים דידהו ט"ו כתב סתמא דהשואל בפורים כו' וע"ז קאמרי שפיר דכי סליק מניינא יום ט"ו גופיה אין ל' יום שלמין בהדי יום א' של פסח וחג ועצרת שהוא יום המעשה. ועפ"ז צדקו ג' אלה השגותיו עליהם אי משום שכן דרך רז"ל כו' ואי משום זמן הראיה כו' ואי משום דהני ל' יום שלמין אינן אלא לקורין בי"ד דבלא יום י"ד עצמו נשארו ט"ו עד סוף אדר וט"ו דניסן בהדי יום המעשה אבל לקורין בט"ו פשיטא שאין שלמין דלדידהו אין שואלין בט"ו דהוי פורים והוי שואל שלא כענין כמו שאין שואלין בי"ד לבני י"ד מפני שהוי שואל שלא כענין זה נראה מוכרח בכונתו ז"ל. וא"כ אין ספק דאישתמיט מיניה דברי התוספות דבכורות שכתבנו לעיל דמבואר יוצא מדברי' דהנך ל' יום הוא לבד מיום א' דחג הפסח ודחג הסוכות ודעצרת ואדרבא מעיקרא הוו בעי מימר דהנך ל' יום הוא לבד מער"פ ג"כ אלא דהדרו בהו בסוף דבריהם וגם אשתמיט מיניה מה שהרגישו התוס' שם מאותה דשקלים דמשמיעין בא' באדר ואם אין יום המעשה דהיינו יום א' דפסח בכלל לא הוו ל' יום שלמין שיום המעשה הוא בר"ח ניסן שצריך להביא מתרומה חדשה וניחא להו שהדבר מסור לב"ד יע"ש וזה הפך דברי הרב שכתב דלכ"ט קרי ל' וברור וכבר תמה על דבריו מרן מלכא ז"ל בס' מ"ק דאשתמיט מיניה דברי התוס' דבכורות ואין ס' שכיוון הרב למ"ש. ובס' מלכי בקדש הליץ בעד הרפ"ח ואין ס' שלא עמד על דעתו של הרפ"ח ז"ל ודוק.