כל הקרבנו' שהאש' חייבת בעלה מביא על ידיה אם היה עני מביא קרבן עני ואם היה עשיר מביא קרבן עשיר ומביא אדם ע"י בנו ובתו ועבדו ושפחתו קרבן עני. משנה בסוף מסכת נגעים וכת' ר' שם בפי' המשנה שהטעם שמביא ע"י בנו ובתו קרבן עני הוא משום שאין הקרבן מעצמו ואע"פ שהוא עשיר כיון שבא קרבן זה מזולתם ובתנאי שבנו ובתו עניים עכ"ל וראיתי בס' חזון נחום שכתב שם וז"ל משמע מדבריו דבנו ובתו לאו דוקא דה"ה שאר עני דעלמא אם מביא קרבן עני ומתני' אורחא דמילתא נקט ויש לתמוה דבסוף ה' מחוסרי כפרה כתב רבינו וז"ל עשיר שאמר קרבנו של מצורע זה עלי והמצורע הוא עני ה"ז מביא ע"י קרבן עשיר שהרי יד הנודר משגת ונמצאו דברי רבינו סותרים זה לזה. ופשיטא שאין לחלק בין בנו ובתו לאחר דמ"ש אלא שהתנא נקט בנו ובתו לאשמיענו דמחוסרי כפרה אין צריכין דעת כדאיתא בפ' אין בין המודר דל"ה והניחה בצ"ע יע"ש ולע"ד הדבר ברור שיש לחלק בין בנו ובתו לאחר דבנו ובתו הקטנים ועבדו ושפחתו שאני דהו"ל כמי שנותן קרבן עני לעני במתנה ואומר לו הילך דבר זה במתנה ע"מ שתקריב אותו לקרבנך שאתה חייב ה"נ כיון שבניו ועבדו ידם כידו הו"ל כאלו הם עצמם מקריבי' קרבן זה וכאלו זיכה בהמה זו להם ומקריבן על שמם אבל בשאר אנשים שאמר קרבנו של מצורע זה עלי דיכול היה להקריב אותו העני קרבן עשיר דעני שהביא קרבן עשיר יצא כמו ששנינו בסוף נגעים ולכתחי' נמי יכול להביא וכמ"ש הר"ש ז"ל שם וא"כ כשאמר קרבנו של זה עלי פשיטא ודאי דאף על קרבן עשיר נתחייב ומשו"ה אמרינן בערכין פרק השג יד כשהיה הנודר עשיר שמביא קרבן עשיר דאהא לאו דל הוא מה"ט דכיון שהנודר עשיר ונדר להביא קרבנו של מצורע כיון שאם רצה המצורע העני להביא קרבן עשיר או אם היה עשיר היה מביא קרבן עשיר עכשיו יש לנודר להביא קרבנו עשיר ודאי דעל כל קרבן נתחייב ואפילו לקרבן עשיר ודוק.