Shorshei HaYam on Mishneh Torah, Rebels Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שורש דין מיתת זקן ממרא ברגל ועד הרגל משמרין אותו וחונקין אותו ברגל שנאמר וכל ישראל ישמעו ויראו מכלל שצריך הכרזה. וכתב רש"י בפ' שופטים וכל העם ישמעו ויראו וז"ל מכאן שממתינין אותו עד הרגל וכתב הרא"ם כדתנן בפ' הנחנקין אין ממתין אותו לא בב"ד שבעירן ולא בב"ד שביבנה אלא מעלין אותו לב"ד הגדול שבירוש' ומשמרין אותו ברגל וממיתין אותו ברגל דר"ע רי"א אין מענין דינו של זה אלא ממיתין אותו מיד וכותבין ושולחין בכל המקומות איש פ' נהרג בב"ד וא"ת מ"ש הכא דפי' רש"י מכאן שממתינין כו' וגבי ן' סורר כתב מכאן שצריך הכרזה בב"ד פ' נסקל כו' כר"י וי"ל שגם ר"ע מודה שצריך הכרזה דאל"כ מה הועילו חכמים בהמתנה זו כו' אבל המחלוקת שבין ר"י ור"ע אינו אלא בהמתנה שר"ע אומר צריך להמתינו עד הרגל ור"י אומר ממיתין אותו מיד שהרי הרמב"ם שפסק גבי זקן ממרא שממתינין אותו עד הרגל כר"ע חזר וכתב ארבעה צריכין הכרזה הנה מדברי מרן כ"מ פי"ח מה' עדות ד"ז ופ"ג מה' אלו בהלכה זו מבואר דס"ל דזקן ממרא אינו צריך הכרזה דכיון שהיו ממיתין אותו ברגל ושם היו כל ישראל אין לך הכרזה גדולה מזו דחברך חברא אית ליה ושלא כדברי הרא"ם ז"ל הללו שמה שדקדק מדברים הד"מ ממ"ש וד' צריכין הכרזה דאף זקן ממרא בעי הכרזה לפי דברי מרן כ"מ שהכרזת זק"מ היא הריגתו בירוש' ולפי דבריו אתי שפיר מה שלא ביאר הכרזת זק"מ כמו שביאר בכל הנך איברא ודאי שלשון ד' צריכין הכרזה אינו מדוקדק לפי דברי מרן ז"ל ועיין למ"מ בס' עה"ת בסוף פ' שופטים. ודע שמדברי הרא"ש הללו וכן מדברי כ"מ משמע דלא פליג ר"י אר"ע אלא על המתנה דוקא אבל על עיקר מיתתו שהיה בירוש' כ"ע מודו ואף ר"י ויותר מדוקדק דבר זה מלשון מרן ז"ל שעמ"ש רבינו ועד הרגל משמרין אותו כתב וז"ל פסק כר"ע לגבי ר"י ולא כתב כן בתחי' דבריו שכתב רבינו מעלין אותו לירוש' יע"ש וכן משמע קצת מדבריו ברפ"ה מה' סנהדרין יע"ש והדבר ק' דבפ"ק דסנהדרין דט"ז מפשט פשיטא ליה לתלמודא דקטלא דזקן ממרא לא בעי בע"א אלא דיי בכ"ג יע"ש וא"כ לר"י מה צורך להביאו לירוש' להמיתו בב"ד הגדול כיון דלדידיה היה דיי בהכרזה ששולחין בכל המקומות ואף לר"ע ק' כיון דקטלת זקן ממרא דיי בכ"ג למה היו מעלין אותו לב"ד הגדול שבירוש' דהיה דיי להביאו לב"ד של כ"ג ואולי ב"ד הגדול דקתני במתני' לאו דוקא לעכובא אלא אורחא דמילתא הוא שכשמעלין אותו לירוש' ודאי שהיו מעלין לב"ד הגדול ואה"ן שאם העלוהו לב"ד של כ"ג בירוש' דיי ובכן מה שתמה מרן כ"מ ע"ד רבינו ברפ"ה מה' סנהדרין עמ"ש אין עושין זקן ממרא אלא בב"ד של ע"א דאמאי לא כתב שאף מיתתו נמי לא היה אלא בב"ד של ע"א כמו ששנינו בפ' הנחנקין וכתב דמההיא דפ"ק דסנהדרין שאמרו שמיתת זקן ממרא בכ"ג משמע כדבריו אלא דמתני' ק' הנה נכון ע"פ האמור דב"ד הגדול דמתני' לאו דוקא כיון דקרא לא קפיד אלא אאמראה וקרא דכל ישראל ישמעו ויראו הוא דהורה לנו שיהיה מיתתו בירוש' ברגל אבל שיהיה בב"ד הגדול לא שמיע לן מהאי קרא כנלע"ד. ומ"מ עיקר דברי מרן דרפ"ה מה' סנהדרין שכתב דמההיא דרש' דפ"ק דסנהדרין מוכח דמיתתו של זקן ממרא היה בכ"ג הם הפך דבריו דפרקין שכתב דקטלה דזק"מ בכ"ג דאיתמר בפ"ק דסנהדרין לאו דוקא קטלא ממ"ש דהא בהדיא תנן דאינן אלא בב"ד הגדול שבירוש' אלא קטלא דאיתמר התם היינו גמר דין יע"ש אשר לפ"ז דברי רבינו נכונים דנקט אין עושים זקן ממרא לכלול בין האמראה בין המיתה כמו אין עושי' מעיר הנידחת אבל אי הוה תני אין ממיתין הוה משמע דוקא המיתה ולא ההמראה ולומר דמרן דקדק אמאי לא אמר אין ממיתין ולימא אין עושים ואין ממיתין זקן ממרא דש"מ דס"ל דקטלא בכ"ג דאיתמר בפ"ק היינו מיתה ממש וע"ז תמה עליו שפיר ממתני' דסנהדרין הנה מלבד שאין זה במשמעות לשון מרן אכתי כיון שכן דעתו של רבי' איך כתב כאן בדעת רבינו דקטלא דפ"ק דסנהדרין היינו גמר דין וצ"ע כעת. ודע שבעיקר פלוגתייהו דר"ע ור"י פסק רבינו כר"ע לגבי זקן ממרא דוקא אבל באינך פסק כר"י דלא היה צריך עליית לרגל אלא מיד היו ממתין אותו בב"ד והיו שולחין בכל ישראל לומר פ' נהרג על דבר פ' ומשמע דס"ל לרבינו דר"ע לא פליג אלא דוקא בזקן ממרא ומודה לר"י בשאר וכ"כ מרן כ"מ כאן ובפח"י מה' עדות ד"ז יע"ש וק"ל דבתוספתא פי"א דסנהדרין אפליגו אף בשאר וכן בספרי פ' ראה ע"פ דוכל ישראל ישמעו ויראו הנאמר במסית מייתי פלוגתא דר"מ ור"י יע"ש הרי דלאו דוקא בזקן ממרא פליגי אלא אף בשאר ואולי משמע ליה לרבינו דמדלא מייתי פלוגתייהו דר"ע ור"י תנא דמתני' בזקן ממרא ש"מ דס"ל דבאינך אזיל ומודה ר"ע לר"י ופליגי תנאי בהכי א"נ תנא דמתני' לא מייתי פלוגתיהו אלא דוקא גבי זקן ממרא דהתם דוקא ראה דבריו של ר"ע וכעין זה אמרו בריש פ"ק די"ט וכעת צ"ע אשר עפ"ז שמצינו מחלוקת בין הספרי ובין תנא דמתני' לדעת רבינו הנה מקום איתי לישב דברי רש"י ממה שהוק' להלח"מ בפרקין למה לא פי' קרא דוכל העם ישמעו ויראו דכתיב גבי מסית דכתיב בפ' ראה שבא לומר ענין הכרזה כמו שכתב גבי קרא דבן סורר ומורה בפ' כי תצא יע"ש מפני שרש"י ראה הספרי עם ההיא דסנהדרין חלוקין בענין המסית אם ההכרזה היא לדעת ר"ע שהיו שולחין בכל ב"ד להודיע שפ' נהרג או שההכרזה היה שהיו הורגין אותו בירוש' ברגל כדין זקן ממרא ולכן בזקן ממרא דתני תנא בהדיא דמיתתו ברגל לר"ע פי' הכתוב דוכל העם כר"ע שהיו הורגין אותו ברגל והיינו הכרזה כמ"ש מרן כ"מ ודלא כהרא"ם ז"ל וגבי שאר דהיינו ן' סורר ומורה ועדים זוממי' דלא אשכח פלוגתא בהו פי' הכתוב כר"י וגבי מסית דאשכח פלוגתא בין הספרי ותנא דמתני' סק"ל את ידיו כנלע"ד ודוק. ודע שרבינו כאן כתב שגמר דינו של זקן ממרא היה בעירו ומיתתו בירוש' ברגל ולא ידעתי מנ"ל הא מילתא דגמר דינו היה בערו ולא בירוש' ברגל ומרן כ"מ כתב דהיינו מאותה שאמרו ברפ"ק דסנהדרין דקטלא דזקן היה בכ"ג והיינו גמר דינו דאלו מיתתו היה בב"ד הגדול שבירוש' אלא על גמר דינו קאמר שהיה בכ"ג יע"ש ולא ידעתי דנהי דמהתם משמע שהיה ג"ד בכ"ג אבל אכתי נימא שהיה ג"ד בכ"ג בירוש' ברגל ומה ששנינו שהיו מעלין אותו לב"ד הגדול שבירוש' היינו בעת העליה אבל בשעת המיתה היו גומרין דינו ב"ד של כ"ג והיו שולחין להמיתו וא"נ ב"ד הגדול דנקט מתני' לאו דוקא כמ"ש לעיל דהא לא אשכחן דקפיד קרא אלא על ההמראה ולא על הקטלא ועל גמר דין וא"כ נימא דגמר דינו לא היה אלא בעת המיתה ולא מקודם דאיכא ביה משום עינוי הדין ואברא דמדקאמר ר"י לר"ע לא מענין דינו הכי משמע דלר"ע היה בה עינוי הדין מיהו צ"ע מנ"ל לר"ע האי מילתא ואולי כיון דמיד שהעידו עליו העדים שעשה כהוראתו דינו מבוא' כל שמשהין אותו עד הרגל הו"ל עינוי הדין אף דלא גמרו דינו למיתה והסכימו כולם שדינו למות וזה מבואר. ודע דמהא דקי"ל גבי זקן ממרא כר"ע שהיו ממתין אותו ברגל ק"ל לידידי הרב ועצום בפ' נר"ו ההיא דפ' אלו מגלחין די"ד ע"ב דאפליגו אביי ורב יוסף בברייתא דקתני דנין דיני נפשות במועד דאביי קאמר דדנין לאו דוקא דהא איכא ביטול שמחת י"ט אלא לענין בדיניה קאמר יע"ש דהשתא תיקשי ליה לאביי הא דזקן ממרא דקתני בהדיא דממתין אותו ברגל מקרא דוכל ישראל ישמעו ויראו וע"כ לשנויי כדרב יוסף וי"ל דגבי זקן ממרא דאי אפשר בלא"ה אע"ג דאתו לאמנועי משמחת י"ט ממתין אותו ברגל אבל בשאר המומתין דאפשר למחר וליומא אחורי ק"ל שפיר לאביי אמאי התירו לדון בי"ט אלא ודאי דלעיוני קאמר ועוד י"ל לע"ד דכיון דזקן ממרא כבר נגמ' דינו בעירו אפי' שהיו ממתין אותו ברגל לא היו מתבטלין משמחת י"ט דגברא קטילא קטלו וליכא איסורא דלא תאכלו על הדם אלא ביום שנגמרו דינו על המות ולא ביום שנהרג וספק זה יש להסתפק במי שנגמר דינו למיתה שאסורין באכילה אותו יום אם בכת זה המחוייב מיתה מי נימא דהותרו לאכילה או לא וכעת אין הפנאי מסכים עמי לעמוד על זה. ודע דבפ' הנחנקין דפ"ט מייתי ההיא דת"ר ד' צריכין הכרזה כו' ובכולם כתיב וכל העם וכל ישראל ובעדים זוממים כתיב והנשארי' דלאו כ"ע חזו לסהדותא יע"ש ועיין בפי' רש"י שם וק"ל דגבי בן סורר נמי לאו כ"ע חזו להכי שהרי אינו נענש ן' סורר אם לא משהתחיל להביא ב' שערות עד שיקיף זקן וכמ"ש רבינו בפ"ה מה' ממרים וכמה חילוקים אחרים דלא שייכי לגבי כ"ע כמו שיראה הרואה ואיך כתיב וכל העם ומזקן ממרא ל"ק לי דאפשר דכל העם ישמעו ויראו קאי אכל ישראל אפי' למי שאינו ראוי לזקן ממרא שישאו ק"ו שלא לעבור ע"ד חכמים מהריגת זקן ממרא אבל גבי בן סורר ק' ואפשר לומר דגבי ן' סורר ישמעו ויראו כל ישראל שלא לגזול ולגנוב כיון שן' סורר נהרג ע"ש סופו ודוק.