Shorshei HaYam on Mishneh Torah, Red Heifer Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שורש דין פרה אדומה שתהיה בת ג' שנים מצות פרה אדומה שתהיה בת ג' שנים או בת ד' ואם היתה זקנה כשרה וכו'. עיין במ"ש בזה הרב התנא מש"ל ובתוך דבריו שם בד"ה ובמ"ש כתב שם וז"ל ובאידך פלוגת' דפרים דרי"א פרים בב' וחכמים אומ' בג' ורמ"א אף בד' וה' מפשטא דמתני' מוכח דכולהו מודו לר' יוסי דפרים בב'. והתוספות בפ"ק דר"ה ד"י עלה ההיא דאמרינן רמ"א כל מקום שנאמר עגל בתורה סתם בן שנה בן בקר בן שתיים פר בן ג' כתבו דע"כ בן בקר דקאמר היינו עגל בן בקר וכדמוכח בת"ך דתנייא פר יכול אפי' זקן ת"ל בן אי בן יכול קטן ת"ל פר הא כיצד בן ג' כדברי חכמים ותימא דתנן בפ"ק דפרה רי"א פרים ב' וחכ"א אף בג' רמ"א אף בן ד' וחמש אלמא מכשיר ר"מ בפר אף בת שתיים דהא מוסיף אדר"י והכא משמע מדעגל בן בקר בן שתיים פר בן בקר בג' אבל פחות מג' לא יע"ש. וכתב הרב ז"ל וי"ל דלמאי הוצרכו התוס' להכריח דמאי דקאמר ר"מ בן בקר בב' הוא עגל בן בקר לקושייתם דהא אף דנימא דבן בקר דקאמר הוא פר בן בקר אכתי ק' מתניתין דפרה דקאמר רמ"א אף בד' וחמש דבמאי מיירי אי בפר בן בקר הא איהו ס"ל דפר בן בקר הוא בן שתיים דוקא ואי בפר סתם הא מדפר בן בקר ב"ב פר סתם ב"ג אבל פחות לא יע"ש וק' דמתוך דבריו נראה שמ"ש התוספות עד עגל בן בקר ב"ב פר בן בקר ב"ג דוקא היינו לא פחות ולא יותר ומש"ה הוק' לו להרב ז"ל דאף דנימא דפר בן בקר קאמר אכתי תיקשי דר"מ קאמר פר בן בקר בן שתיים ומתניתין דפרה אי פר בן בקר קא' איך קאמר ר"מ אף בן ד' וחמש הא איהו ס"ל דבן שתיים דוקא לא פחות ולא יותר ולפ"ז אמאי לא הוק' להרב ז"ל בפשיטות בדברי התוס' דאמאי הוצרכו לדייק דר"מ מודה אף בב' מדאתא לאוסופי אר"י דתיקשי להו בפשיטות מדברי ר"מ דקאמר אף בד' וחמש והא איהו ס"ל דפר בן בקר הוא בב' דוקא לא פחות ולא יותר וכמו שהבין הרב ז"ל אלא ודאי דמש"ה לק"ל בפשיטות מדברי ר"מ דכונת דבריו במ"ש פר בן בקר ב"ג היינו לומר דמתחיל זמנו מג' ואילך וא"כ אי הוה אמינא דפר בן בקר קאמר לא הוה ק"ל מפשט דברי ר"מ כאמור. אכן קשה במה שמסיק בסוף דבריו דכונת התוספות היא לומר דלא מצינן למימר דפר בן בקר קאמר דא"כ ק"ל ההיא דת"ך אלא עגל בן בקר קאמר ומש"ה הוק' להם מההיא דפרה ואי פר בן בקר ב"ג דוקא לא פחות ולא יותר אכתי מה הועילו התוספות לומר דעגל בן בקר קאמר דאכתי תיקשי להו מפשט דברי ר"מ דמהכא משמע מדעגל בן בקר שתיים פר בן בקר דוקא ג' אלא ודאי דפר בן בקר בג' לאו דוקא ג' ולא יותר אלא דמג' מתחיל זמנו אבל לא פחות וא"כ הדרא קושיין לדוכתי' מההיא דת"ך וא"כ דבריו אינם מובני' וצריכין ביאור. אך מה שיראה לומר בכונת דבריו הוא בהקדים לדקדק בדבריו ז"ל במ"ש בתחילת דבריו דאמאי הוצרכו להכריח מההיא דן' בקר כו' דאף דנימא דבן בקר קאמר תיקשי להו ממתני' דפרה דאי קרי' קרי' פר ן' בקר קאמר הא איהו ס"ל דפר ן' בקר הוא דוקא שתיים ואיך קאמ' עד חמש ועד שש כו' דאמאי ל"ק ליה ג"כ מה שדייקו התוס' דמשמע דר"מ אזיל ומודה לר"י ואיהו קאמר דפר ן' בקר בג' דוקא לא פחות ולא יותר וע"כ כונת דבריו הוא דבשלמ' אי אמרינן דבן בקר דקאמר היינו עגל בן בקר ודאי כד דייקינן מיניה הא פר בן בקר בג' היינו לומר ג' דוקא ולא פחות אבל יותר פר בן בקר איקרי אלא שאם אף בפחו' מג' מיקרי פר בן בקר א"כ נמצא דמין אחד ב' שמות וזה לא יתכן. אך אי אמרי' דפר בן בקר קאמר ע"כ אית לן למימ' דיותר מג' לא דומייא דעגל סתם בן שנה דקאמר דהיינו ולא יותר כמ"ש הרב ז"ל לעיל מזה וא"כ נסתלקו כל התלונות מהרב ז"ל ודוק.
The root of the law of the Red Heifer is that it must be the offspring of a cow that is at least three years old. The mitzvah of the Red Heifer must be fulfilled with a cow that is at least three years old, or four years old if it is mature. See the explanation of the Tanna Rabbi Yosei in the Mishnah, and within his words, there it is written in the entry (ד"ה) and in the explanation (במ"ש) where he wrote and the holy ones of blessed memory (ז"ל), and in another version, there is a dispute between Rabbi Yehuda ben Beteira and the Sages, where Rabbi Yehuda ben Beteira says two years old, and the Sages say three years old, and Rabbi Meir even says four years old, and the fifth opinion is the straightforward reading of the Mishnah that is evident, that they all agree with Rabbi Yosei that it is two years old. And the Tosafot in the first chapter of Tractate Rosh Hashanah raises a question regarding the statement of Rabbi Meir, that wherever it says "calf" (עגל) in the Torah, it generally means one year old, "bull" (בן בקר) means two years old, and "bull" (פר) means three years old. They write this because the term "bull" (בן בקר) mentioned is the same as "calf" (עגל בן בקר), as is evident in the Tosefta that teaches: "A bull, one might think, even if it is mature, the Torah teaches 'a bull', meaning how? It must be three years old according to the words of the Sages." And you may say that we have learned in the first chapter of Tractate Parah: Rabbi Meir says two years old, and the Sages say three years old, and Rabbi Meir even says four years old, and the implication is that according to Rabbi Meir, even two years old is valid. However, Rabbi Meir adds, and here it implies that a "calf" (עגל בן בקר) is two years old, but less than three years old is not valid. And the Rav, may his memory be blessed, wrote and proposed an explanation for why the Tosafot needed to make an effort to reconcile the statement of Rabbi Meir that "bull" (בן בקר) means two years old with their difficulty, as even if we say that "bull" (בן בקר) means "calf" (עגל בן בקר), according to the words of the Mishnah, which says that Rabbi Meir even allows four and five years old, what is the source for saying that it specifically means two years old? And if we say that "bull" (פר) generally means two years old, then how can we reconcile the statement of Rabbi Meir that it even includes four and five years old? According to him, it must be that "bull" specifically means two years old, and if it is a "bull" (פר) without specification, it includes three years old, but less than three is not valid. And it seems from his words that the Tosafot understood until "calf" (עגל בן בקר) it means two years old, and "bull" (פר בן בקר) means three years old, specifically, neither less nor more. And therefore, the Rav, may his memory be blessed, criticized the Tosafot for not stating this explicitly in their words, as why did they need to analyze that Rabbi Meir admits even two years old for the purpose of reconciling it with the view of the later authorities who argue with him? They could have straightforwardly reconciled it from the words of Rabbi Meir, who says even four and five years old, and he specifically meant two years old for "bull" (פר בן בקר). And as the Rav, may his memory be blessed, understood, undoubtedly the straightforward understanding of Rabbi Meir's words is that he meant specifically two years old, neither less nor more. And this is how the Rav, may his memory be blessed, surely understood the matter, that according to the straightforward understanding of Rabbi Meir's words, he meant to say that "bull" (פר בן בקר) starts from three years old and onwards. If that were the case, I would say that he meant to say that "bull" (פר בן בקר) specifically means three years old, neither less nor more, and that's how the Rav, may his memory be blessed, understood it. But certainly, it is clear and evident to anyone who examines the straightforward understanding of Rabbi Meir's words that the intention of his words, as explained by the Tosafot, is that "bull" (פר בן בקר) means three years old and onwards. Indeed, it is difficult to understand the conclusion of his words, as the intention of the Tosafot is to say that we cannot say that "bull" (פר בן בקר) means specifically two years old, because if so, that Mishnah contradicts it. Rather, it means "calf" (עגל בן בקר), and therefore it was attributed to the case of the Red Heifer (פרה) in which it specifically means three years old, neither less nor more. So what benefit did the Tosafot gain by saying that it means "calf" (עגל בן בקר)? It only creates a difficulty for them from the straightforward understanding of Rabbi Meir's words, as it implies that "calf" (עגל בן בקר) specifically means two years old, and "bull" (פר בן בקר) means three years old. However, if "bull" specifically means three years old, it does not necessarily mean only three and not more. Rather, it means that from three years old and onwards is when its time begins, but it is not limited to three and not more. So, certainly, the difficulty returns to the Tosafot from that Mishnah, and therefore their words are not clear and require further explanation.
אף כהן הדיוט כשר לשריפת הפרה. והעושה אותה לובש ד' כלים וכו'. דע שכתב התשב"ץ בח"ג סי' ל"ז ד"י ע"ב דרבן יוחנן ן' זכאי היה כהן גדול בסוף בית ב' כמו שנראה בספרי ובתוספתא יע"ש והספרי הוא בפ' חוקת הובא בילקוט בפסוק זאת חוקת התורה וז"ל שאלו את ר"י בן זכאי באיזה כלים פרה נעשית וכו' א"ל מה שראו עיני ושרתו ידי שכחתי ק"ו למה שלמדתי וכו' יע"ש והכי איתא בתוספתא דפרה יע"ש וכ"כ רש"י בשבת פ' ב"מ דל"ד ע"א ד"ה תורמוסין אלא שרש"י לא כתב שהיה כהן גדול אלא שהיה כהן סתם ובודאי דאין ראיה מהתוספתא שאמרו מה שראו עיני ושרתו ידי אלא שהיה כהן סתם ולא כ"ג שהרי הפרה כשירה בכהן הדיוט כדאמרינן בפ' טרף בקלפי דף מ"ו וכמו שפסק רבינו כאן מיהו התוס' במנחות פ' הקומץ רבה דכ"א ע"ב ד"ה שהכהנים כתבו שלא היה כהן ומ"ש מה שראו עיני ושרתו ידי כלומר ע"פ הוראתו יע"ש ולפי דברי רש"י יש לדקד' דבפ"ג מ"ה שנינו דחמשה פרות נעשו מעזרא ואילך ומי עשאן שמעון הצדיק וכו' ולא מנו את ר"י בן זכאי. ואפשר דתנא דמתניתין לא מני אלא הכהנים הגדולים שנעשו הפרה בזמניהם ולא לכהן שנתעסק בשריפתה וא"כ אפשר דאע"ג דר"י בן זכאי נתעסק בשריפתה לא מני אלא את ישמעאל בן פאבי שהיה כ"ג בימיו שהיה בסוף החורבן. אך לפי מ"ש התשב"ץ שהיה כ"ג ק' טובא איך לא מני את ריב"ז. ותו ק' טובא לפום מאי דמשמע להו להתשב"ץ ורש"י בפי' הספרי והתוספתא דריב"ז עצמו נתעסק בשריפת הפרה מהתוספתא שהביאו התוס' בפ"ג ממסכת חגיגה דכ"ג ע"א ד"ה מטמאין היו דקאמר מעשה בצדוקי הכהן שביקש לשרוף את הפרה במעורבי שמש ושמע ריב"ז וסמך ידיו עליו וא"ל אישי כ"ג כמה נאה לך להיות כ"ג ירד וטבל וכו' יע"ש. הרי דהפרה שנעשה בזמן ריב"ז לא ריב"ז עשאה כי אם צדוקי הכהן שהיה כ"ג בזמנו וליכא למימ' דשתי פרות נעשו בזמנו של ריב"ז הא ליתא כדמוכח מתני' דמס' פרה פ"ג וצ"ע.
אף כהן הדיוט כשר לשריפת הפרה. והעושה אותה לובש ד' כלים וכו'. דע שכתב התשב"ץ בח"ג סי' ל"ז ד"י ע"ב דרבן יוחנן ן' זכאי היה כהן גדול בסוף בית ב' כמו שנראה בספרי ובתוספתא יע"ש והספרי הוא בפ' חוקת הובא בילקוט בפסוק זאת חוקת התורה וז"ל שאלו את ר"י בן זכאי באיזה כלים פרה נעשית וכו' א"ל מה שראו עיני ושרתו ידי שכחתי ק"ו למה שלמדתי וכו' יע"ש והכי איתא בתוספתא דפרה יע"ש וכ"כ רש"י בשבת פ' ב"מ דל"ד ע"א ד"ה תורמוסין אלא שרש"י לא כתב שהיה כהן גדול אלא שהיה כהן סתם ובודאי דאין ראיה מהתוספתא שאמרו מה שראו עיני ושרתו ידי אלא שהיה כהן סתם ולא כ"ג שהרי הפרה כשירה בכהן הדיוט כדאמרינן בפ' טרף בקלפי דף מ"ו וכמו שפסק רבינו כאן מיהו התוס' במנחות פ' הקומץ רבה דכ"א ע"ב ד"ה שהכהנים כתבו שלא היה כהן ומ"ש מה שראו עיני ושרתו ידי כלומר ע"פ הוראתו יע"ש ולפי דברי רש"י יש לדקד' דבפ"ג מ"ה שנינו דחמשה פרות נעשו מעזרא ואילך ומי עשאן שמעון הצדיק וכו' ולא מנו את ר"י בן זכאי. ואפשר דתנא דמתניתין לא מני אלא הכהנים הגדולים שנעשו הפרה בזמניהם ולא לכהן שנתעסק בשריפתה וא"כ אפשר דאע"ג דר"י בן זכאי נתעסק בשריפתה לא מני אלא את ישמעאל בן פאבי שהיה כ"ג בימיו שהיה בסוף החורבן. אך לפי מ"ש התשב"ץ שהיה כ"ג ק' טובא איך לא מני את ריב"ז. ותו ק' טובא לפום מאי דמשמע להו להתשב"ץ ורש"י בפי' הספרי והתוספתא דריב"ז עצמו נתעסק בשריפת הפרה מהתוספתא שהביאו התוס' בפ"ג ממסכת חגיגה דכ"ג ע"א ד"ה מטמאין היו דקאמר מעשה בצדוקי הכהן שביקש לשרוף את הפרה במעורבי שמש ושמע ריב"ז וסמך ידיו עליו וא"ל אישי כ"ג כמה נאה לך להיות כ"ג ירד וטבל וכו' יע"ש. הרי דהפרה שנעשה בזמן ריב"ז לא ריב"ז עשאה כי אם צדוקי הכהן שהיה כ"ג בזמנו וליכא למימ' דשתי פרות נעשו בזמנו של ריב"ז הא ליתא כדמוכח מתני' דמס' פרה פ"ג וצ"ע.