אִם הֱנִיחָן קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים וְחָשְׁכָה עָלָיו, אֲפִלּוּ הֵן עָלָיו כָּל הַלַּיְלָה — מֻתָּר, וְאֵין מוֹרִין כֵּן הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, שֶׁמָּא יָבוֹאוּ לַהֲנִיחָן לְכַתְּחִלָּה בַּלַּיְלָה. וְלָכֵן לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן אֶלָּא בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אֲבָל לֹא בָּרַבִּים, שֶׁמָּא יִטְעוּ לוֹמַר שֶׁמֻּתָּר לַהֲנִיחָן לְכַתְּחִלָּה בַּלַּיְלָה. אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁבְּיוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ אֵין לָחֹש שֶׁיִּטְעוּ. וְאִם לֹא חָלַץ תְּפִלָּיו כְּשֶׁהִגִּיעַ צֵאת הַכּוֹכָבִים מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מָקוֹם לְשָׁמְרָן וְנִמְצְאוּ עָלָיו כְּדֵי לְשָׁמְרָן — מֻתָּר, וּמוֹרִין כֵּן (וְצָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לָרוֹאִים שֶׁעוֹשֶׂה כְּדֵי לְשָׁמְרָן). אֲבָל אָסוּר לַהֲנִיחָן עָלָיו לְכַתְּחִלָּה בַּלַּיְלָה כְּדֵי לְשָׁמְרָן (וְאִם מְנִיחָן עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיוּ עָלָיו בַּלַּיְלָה כְּדֵי לְשָׁמְרָן — מֻתָּר, וְאֵין מוֹרִין כֵּן לַהֲנִיחָן לְכַתְּחִלָּה בִּשְׁבִיל כָּךְ):

הָיָה רוֹצֶה לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בַּהַשְׁכָּמָה קֹדֶם שֶׁיָּאִיר הַיּוֹם — יָכוֹל לַהֲנִיחָן קֹדֶם יְצִיאָתוֹ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ — יְמַשְׁמֵשׁ בָּהֶן וִיבָרֵךְ, שֶׁאֵין לָחֹש שֶׁמָּא יִישַׁן בָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁכִּים וְיָצָא לַדֶּרֶךְ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּהוֹלֵךְ בְּרַגְלָיו, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישֹׁן בְּהִלּוּכוֹ, אֲבָל הָרוֹכֵב אוֹ יוֹשֵׁב בְּקָרוֹן, שֶׁיּוּכַל לִישֹׁן — אָסוּר לַהֲנִיחָן קֹדֶם זְמַנָּן:

הָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וְשָׁקְעָה עָלָיו חַמָּה, דְּהַיְנוּ צֵאת הַכּוֹכָבִים, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְחָלְצָן וְלִשָּׂא אוֹתָן בְּיָדוֹ שֶׁמָּא יִפְּלוּ מִיָּדוֹ — מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶם עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ, מִפְּנֵי הָרוֹאִים, שֶׁלֹּא יִטְעוּ לוֹמַר מֻתָּר לְהָנִיחַ תְּפִלִּין לְכַתְּחִלָּה בַּלַּיְלָה. וְכֵן הַיּוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, וְקָדַשׁ עָלָיו בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁאֵין זְמַן תְּפִלִּין, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲלֹץ וְלַהֲנִיחָן שָׁם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבַּשָּׂדֶה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר — מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיָּבוֹא לְבֵיתוֹ, שֶׁמִּשּׁוּם בִּזְיוֹן הַתְּפִלִּין הִתִּירוּ לְהַכְנִיסָן דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ לָעִיר. וְאִם יֵשׁ בַּיִת קָרוֹב לַחוֹמָה שֶׁמִּשְׁתַּמְּרִין שָׁם — חוֹלְצָן וּמַנִּיחָן שָׁם, וְלֹא יֵלֵךְ בָּהֶן יוֹתֵר בָּעִיר, בֵּין בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים בֵּין בְּלֵילֵי הַחֹל:

מִי שֶׁשָּׁכַח וְלֹא הֵנִיחַ תְּפִלִּין כָּל הַיּוֹם וְנִזְכַּר אַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית מִבְּעוֹד יוֹם — יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאָסוּר לוֹ לַהֲנִיחָן אָז, לְפִי שֶׁכְּבָר עֲשָׂאוֹ לִזְמַן זֶה לַיְלָה (וּזְמַן שְׁכִיבָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה שֶׁל עַרְבִית). וְאִם יָנִיחַ בּוֹ תְּפִלִּין — יַחֲזֹר וְיַעֲשֵׂהוּ יוֹם, וַהֲרֵי הֵן שְׁתֵּי קֻלּוֹת שֶׁסּוֹתְרוֹת זוֹ אֶת זוֹ. אֲבָל אִם הוּא לֹא הִתְפַּלֵּל עֲדַיִן, אֲפִלּוּ הַצִּבּוּר הִתְפַּלְּלוּ — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁהוּא אֵין עוֹשֶׂה שְׁתֵּי קֻלּוֹת שֶׁסּוֹתְרִין זוּ אֶת זוּ. וְיֵשׁ מִי שֶׁחוֹלֵק עַל זֶה. וְטוֹב לָחֹש לַסְּבָרָה הָאַחֲרוֹנָה: