Text

Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

דִּין אֵיךְ לִנְהֹג בִּקְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין וּבוֹ י"א סְעִיפִים

אָסוּר לִתְלוֹת תְּפִלִּין עַל הַיָּתֵד, בֵּין בָּרְצוּעוֹת וְהַבָּתִּים תְּלוּיִים לְמַטָּה, בֵּין בַּבָּתִּים וְהָרְצוּעוֹת תְּלוּיוֹת לְמַטָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן. וּמִכָּל מָקוֹם, בְּאַקְרַאי בְּעָלְמָא שֶׁאוֹחֵז הַתְּפִלִּין בְּיָדוֹ וְהָרְצוּעוֹת תְּלוּיוֹת לְמַטָּה — אֵין לְהַקְפִּיד. אֲבָל אִם הַתְּפִלִּין תְּלוּיִים — אָסוּר אֲפִלּוּ בְּאַקְרַאי בְּעָלְמָא. וְאֵין בִּכְלָל זֶה מַה שֶּׁהַתְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ תְּלוּיָה בָּאֲוִיר וּמַחֲזִיקִין בַּיָּד בָּרְצוּעוֹת וּמְשִׂימִין עַל הָרֹאשׁ, כִּי זֶהוּ צֹרֶךְ הֲנָחָתָן:

כְּשֶׁהֵן בְּכִיסָן — מֻתָּר לִתְלוֹתָן. אֲבָל סֵפֶר תּוֹרָה — אָסוּר לִתְלוֹתָהּ אֲפִלּוּ בְּכִיסָהּ. וְסִדּוּרִים הַקְּבוּעִים בְּלוּחוֹת שֶׁבָּהֶן שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל כֶּסֶף — אָסוּר לִתְלוֹתָן בָּהּ, שֶׁהַלּוּחוֹת אֵינָן דּוֹמוֹת לַכִּיס, לְפִי שֶׁהֵן מְחֻבָּרוֹת לַסִּדּוּר, וַהֲרֵי הֵן כַּסִּדּוּר עַצְמוֹ:

בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּפִלִּין — אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ בּוֹ מִטָּתוֹ, עַד שֶׁיּוֹצִיאֵן, אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה לִפְנֵיהֶם מְחִצָּה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְגֻלִּין, אוֹ שֶׁיְּכַסֵּן שְׁנֵי כִּסּוּיִים כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי. וְהוּא שֶׁאֵין הַשֵּׁנִי מְיֻחָד לָהֶם, אוֹ שֶׁהַחִיצוֹן מְיֻחָד לָהֶם וְהַפְּנִימִי אֵין מְיֻחָד לָהֶם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם שְׁנֵיהֶם אֵינָן מְיֻחָדִים לָהֶם, אֲבָל אִם שְׁנֵיהֶם מְיֻחָדִים וַאֲפִלּוּ מֵאָה שֶׁהֵם מְיֻחָדִים לָהֶם — חֲשׁוּבִים כִּכְלִי אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַנִּיחִין לְעוֹלָם הַתְּפִלִּין כְּמוֹ שֶׁהֵן בְּתוֹךְ הַחִיצוֹן, אֶלָּא מַנִּיחִין אוֹתָן בְּתוֹךְ הַפְּנִימִי וְהַפְּנִימִי בְּתוֹךְ הַחִיצוֹן. לְפִיכָךְ אוֹתָן הַמַּנִּיחִין כִּיס הַתְּפִלִּין וְהַטַּלִּית לְתוֹךְ כִּיס גָּדוֹל — הֲרֵי גַּם כִּיס הַגָּדוֹל נִקְרָא כֶּלְיָן הַמְיֻחָד לָהֶן, וְצָרִיךְ עוֹד כְּלִי עַל גַּבָּן. אַךְ אִם כִּיס הַתְּפִלִּין מְחֻבָּר לְמַעְלָה עַל כִּיס הַגָּדוֹל — הֲרֵי צַד הַשֵּׁנִי שֶׁל כִּיס הַגָּדוֹל אֵינוֹ נִקְרָא כֶּלְיָן, וּמוֹעִיל לָהֶן אִם הֲפָכוֹ:

אִם פָּרַשׂ טַלִּית עַל גַּבֵּי כִּיס שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁמֻּנָּח, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ כְּרוּכָה תַּחְתָּיו מִלְּמַטָּה — מֻתָּר:

אִם הַמְּזוּזָה קְבוּעָה בִּפְנִים בְּחֶדֶר — יֵשׁ מִי שֶׁמַּצְרִיךְ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, דְּהַיְנוּ לְכַסּוֹתָהּ בִּשְׁנֵי כִּסּוּיִין, וְאִם יֵשׁ זְכוּכִית עַל הַשֵּׁם דַּי בִּפְרִיסַת סוּדָר אֶחָד עַל הַזְּכוּכִית. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁמְּזוּזָה כֵּיוָן שֶׁקְּבוּעָה כֻּלָּהּ בַּכֹּתֶל וְאֵין בָּהּ אֶלָּא נֶקֶב בִּלְבַד — דַּי שֶׁיִּסְתֹּם אֶת הַנֶּקֶב בַּחֲתִיכַת שַׁעֲוָה אוֹ דָּבָר אַחֵר שֶׁמְּבַטְּלוֹ שָׁם, וְאֵין צָרִיךְ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, לְפִי שֶׁהַכֹּתֶל חוֹלֵק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ לְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ כְּשֶׁאֵין נֶקֶב פָּתוּחַ מִשָּׁם לַבַּיִת. וְאַף אִם הַמְּזוּזָה קְבוּעָה בִּשְׁפוֹפֶרֶת — מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת לַכֹּתֶל הֲרֵי הִיא כְּכֹתֶל. אֲבָל סְתִימַת זְכוּכִית — אֵינָהּ מוֹעֶלֶת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַמְּזוּזָה נִרְאֵית דֶּרֶךְ הַזְּכוּכִית — אָסוּר, כְּמוֹ שֶׁאָסְרוּ עֶרְוָה בַּעֲשָׁשִׁית מִשּׁוּם "לֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר", וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה הִיא גַּם כֵּן גְּנַאי וְדוֹמֶה לְעֶרְוָה, וְצָרִיךְ סְתִימָה גְּמוּרָה שֶׁאֵין הַמְּזוּזָה נִרְאֵית מִתּוֹכָהּ. וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דְּבָרָיו לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים, בְּשֶׁגַּם שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁאַף מִי שֶׁהִצְרִיךְ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי — לֹא הִצְרִיךְ אֶלָּא בִּכְלִי לְבַד, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מְבַטְּלוֹ שָׁם, וְאֵינוֹ מוֹעִיל לִסְתֹּם פְּתִיחַת נֶקֶב הַכֹּתֶל לַבַּיִת שֶׁלֹּא יְהֵא כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ נִדּוֹן כְּאִלּוּ הוּא בְּתוֹךְ הַבַּיִת:

אֲפִלּוּ הִנִּיחָן כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי — אָסוּר לְהַנִּיחָן תַּחַת מַרְגְּלוֹתָיו, אֲפִלּוּ אֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹהֵג בָּהֶן מִנְהַג בִּזָּיוֹן. וְכֵן לְהַנִּיחָן בַּמִּטָּה כְּנֶגֶד צִדּוֹ — דִּינָם כְּתַחַת מַרְגְּלוֹתָיו. וַאֲפִלּוּ תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו — אָסוּר כְּנֶגֶד רֹאשׁוֹ אֲפִלּוּ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי אֲפִלּוּ אֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. אֲבָל שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד רֹאשׁוֹ, אִם אֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ — מֻתָּר אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּכְלִי כְּלָל, רַק שֶׁיַּנִּיחֵן בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יִתְגַּלְגְּלוּ מִשָּׁם לִצְדָדִין, כְּגוֹן שֶׁהִנִּיחָן בֵּין כַּר הַתַּחְתּוֹן לַכַּר שֶׁתַּחַת רֹאשׁוֹ, שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד רֹאשׁוֹ. וְאִם אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ — צָרִיךְ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּנִּיחֵם בְּתוֹךְ כְּלִי אֶחָד וְהַכַּר שֶׁתַּחַת רֹאשׁוֹ הוּא כְּלִי שֵׁנִי. וְלֹא הִתִּירוּ חֲכָמִים לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו (כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ) אֲפִלּוּ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּמְּרוּ מִן הַגַּנָּבִים וְהָעַכְבָּרִים, וּלְפִיכָךְ אִם יֵשׁ לוֹ מָקוֹם אַחֵר שֶׁמִּשְׁתַּמְּרִין שָׁם לֹא יַנִּיחֵן כְּלָל בַּמִּטָּה:

הָיָה יוֹצֵא מֵהַמִּטָּה מָקוֹם שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו אוֹ נָמוּךְ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לְמַטָּה מְרַאֲשׁוֹתָיו — מֻתָּר לְהַנִּיחָן עָלָיו אַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ בַּמִּטָּה וּבִלְבַד שֶׁיַּנִּיחֶהָ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי:

אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְשַׁמֵּשׁ — נִקְרָא אֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר לִהְיוֹת אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ בַּמִּטָּה עַד שֶׁיַּנִּיחַ הַתְּפִלִּין וְהַסְּפָרִים שֶׁבַּחֶדֶר כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח עֲלֵיהֶן וִישַׁמֵּשׁ. (וְנָכוֹן לָחֹש לִדְבָרָיו אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִסּוּר בַּדָּבָר מִן הַדִּין, שֶׁהֲרֵי מִן הַדִּין מֻתָּר לִישֹׁן עִם אִשְׁתּוֹ בְּתִשְׁעָה בְּאָב וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִשְׁכַּח, אֶלָּא שֶׁנָּכוֹן הַדָּבָר לְהַחֲמִיר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סִימָן תקנד):

שָׁכַח וְשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּתְפִלִּין — לֹא יֶאֱחֹז לֹא בַּבָּתִּים וְלֹא בָּרְצוּעוֹת עַד שֶׁיִּטֹּל יָדָיו, מִפְּנֵי שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן וְשֶׁמָּא נָגְעוּ בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת, וּמִיָּד שֶׁנּוֹטֵל יָדָיו — צָרִיךְ לְחָלְצָן עַד שֶׁיְּקַנַּח הַקֶּרִי אִם יֶשְׁנוֹ עָלָיו, וְאָז יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלָבְשָׁן, שֶׁבַּעַל קֶרִי מֻתָּר בִּתְפִלִּין לְאַחַר שֶׁקִּנַּח הַקֶּרִי, אֲבָל לֹא בְּעוֹד שֶׁהַקֶּרִי עָלָיו:

שָׁכַח וְיָשַׁן בָּהֶן וְרָאָה קֶרִי וְצָרִיךְ לְסַלְּקָן בְּעוֹד שֶׁהַקֶּרִי עָלָיו — לֹא יֶאֱחֹז בַּבָּתִּים, אֶלָּא יֶאֱחֹז בָּרְצוּעוֹת וּמְסִירָן עַד שֶׁיְּקַנַּח הַקֶּרִי מֵעָלָיו וְיִטֹּל יָדָיו. אֲבָל לֹא יִטֹּל יָדָיו מִיָּד שֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָחֹש בָּהֶם כָּל־כָּךְ שֶׁמָּא נָגְעוּ בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת כְּשֶׁיָּשַׁן, שֶׁתְּהֵא נְטִילָתָן כְּדַאי לְהַשְׁהוֹת עָלָיו הַתְּפִלִּין בְּעוֹד שֶׁהַקֶּרִי עָלָיו עַד שֶׁיִּטֹּל יָדָיו. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין מַתִּירִין לוֹ לֶאֱחֹז בַּבָּתִּים, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר עַל יְדֵי הָרְצוּעוֹת. אֲבָל בְּשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ — אֵין מַתִּירִים אֲפִלּוּ עַל יְדֵי הָרְצוּעָה, הוֹאִיל וְהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן:

הַנִּכְנָס לִסְעוּדַת קֶבַע — חוֹלְצָן וּמַנִּיחָן עַל הַשֻּׁלְחָן, שֶׁיְּהֵא מְזֻמָּנִים לוֹ בִּשְׁעַת גְּמַר הַסְּעוּדָה, שֶׁיַּחֲזֹר וִינִיחֵן עָלָיו קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּסְעוּדַת קֶבַע שֶׁיֵּשׁ לָחֹש שֶׁמָּא יִשְׁתַּכֵּר וְיִתְגַּנֶּה בִּתְפִלָּיו, אֲבָל לַאֲכִילַת עֲרַאי — אֵין צָרִיךְ לְחָלְצָן כְּלָל: