אֲבָל מֻתָּר לָלוּשׁ אֶת הַקֶּמַח עִם הַסֻּבִּין וְהַמֻּרְסָן שֶׁבּוֹ וְיוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁהֲרֵי עִסָּה זוֹ חַיֶּבֶת בְּחַלָּה אִם יֵשׁ בָּהּ כְּשִׁעוּר חִיּוּב חַלָּה, דְּהַיְנוּ עִשָּׂרוֹן. אֲבָל אִם הִפְרִישׁ אֶת הַסֻּבִּין אוֹ אֶת הַמֻּרְסָן מִן הַקֶּמַח וְחָזַר וְעֵרְבוֹ בְּתוֹכוֹ וְלָשׁ מִמֶּנּוּ עִסָּה, כֵּיוָן שֶׁעִסָּה זוֹ אֵינָהּ חַיֶּבֶת בְּחַלָּה אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בָּהּ כְּשִׁעוּר חַלָּה לְבַד מִן הַסֻּבִּין אוֹ הַמֻּרְסָן — אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבַת מַצָּה, אֶלָּא אִם כֵּן אָכַל כְּזַיִת לְבַד מִן הַסֻּבִּין אוֹ מִן הַמֻּרְסָן, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין הַסֻּבִּין אוֹ הַמֻּרְסָן מִצְטָרְפִין לִכְזַיִת מַצָּה כְּמוֹ שֶׁאֵינָן מִצְטָרְפִין לְעִשָּׂרוֹן לְעִנְיַן חַלָּה:

מִתּוֹךְ שֶׁהֻצְרְכוּ חֲכָמִים לוֹמַר שֶׁאֵין יוֹצְאִין בְּפַת סֻבִּין לְפִי שֶׁאֵינָהּ קְרוּיָה "לֶחֶם", מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהַסֻבִּין יְכוֹלִין לָבוֹא לִידֵי חִמּוּץ כְּשֶׁיָּבוֹאוּ בְּמַיִם, שֶׁהֲרֵי אֵין יוֹצְאִין אֶלָּא בְּפַת שֶׁיָּכוֹל לָבוֹא לִידֵי חִמּוּץ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּסֻבִּין, שֶׁהוּא קְלִפָּה מֵהַחִטָּה עַצְמָהּ, אֲבָל קְלִפָּה מִקַּשׁ שֶׁקּוֹרִין שפרייא"ר — אֵינוֹ בָּא לִידֵי חִמּוּץ:

יוֹצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּמַצָּה הָעֲשׂוּיָה מִסֹּלֶת נְקִיָּה, אֲפִלּוּ הִיא יָפָה כְּמַצָּתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה. אַף עַל פִּי שֶׁהַכָּתוּב קְרָאוֹ "לֶחֶם עֹנִי", הֲרֵי כְּבָר רִבְּתָה הַתּוֹרָה "מַצֹּת" "מַצֹּת" הַרְבֵּה פְּעָמִים, לְרַבּוֹת אֲפִלּוּ כְּמַצָּתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֶחֶם עֹנִי"? פְּרָט לְמַצָּה שֶׁנַּעֲשֵׂית עֲשִׁירָה בִּידֵי אָדָם, כְּגוֹן שֶׁעֵרֵב בָּהּ יַיִן אוֹ שֶׁמֶן אוֹ דְּבַשׁ אוֹ שְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תס"ב:

וְכֵן אִם עֲשָׂאָהּ גְּלֻסְקָא גְּדוֹלָה כְּמוֹ שִׁשִּׁית הָאֵיפָה, וְהִיא נִקְרֵאת "אֲשִׁישָׁה", וְהוּא דֶּרֶךְ חֲשִׁיבוּת וּגְדֻלָּה — הֲרֵי זוֹ מַצָּה עֲשִׁירָה וְאֵינוֹ יוֹצֵא בָּהּ. לְפִיכָךְ, טוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת הַמַּצָּה שֶׁל מִצְוָה רְחָבָה יוֹתֵר מִדַּאי, שֶׁלֹּא תְּהֵא נִרְאֶה כְּעֵין אֲשִׁישָׁה:

וְכֵן אִם חָלַט הַקֶּמַח בְּרוֹתְחִין קֹדֶם הַלִּישָׁה וְאַחַר כָּךְ לָשׁ אוֹתוֹ וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ עִסָּה שֶׁבְּלִילָתוֹ עָבָה וַאֲפָאָהּ בַּתַּנּוּר כְּמוֹ שְׁאָר פַּת — אֵינוֹ יוֹצֵא בָּהּ, דְּכֵיוָן שֶׁחֲלָטָהּ בְּרוֹתְחִין — הֲרֵי זוֹ מַצָּה עֲשִׁירָה (שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הָעֲשִׁירִים לַחְלֹט הַקֶּמַח כְּדֵי לְלַבְּנוֹ). אֲבָל אִם לְאַחַר שֶׁנֶּחְלַט הַקֶּמַח עָשָׂה מִמֶּנּוּ עִסָּה שֶׁבְּלִילָתָהּ רַכָּה וַאֲפָאָהּ בַּתַּנּוּר — יוֹצֵא בָּהּ, הוֹאִיל וּבְלִילָתָהּ רַכָּה — אֵין זוֹ מַצָּה עֲשִׁירָה. וְכָל זֶה בְּמַצָּה שֶׁל מִצְוָה, אֲבָל שְׁאָר הַמַּצּוֹת בֵּין שֶׁבְּלִילָתָן רַכָּה וּבֵין שֶׁבְּלִילָתָן עָבָה לְאַחַר שֶׁנֶּחְלַט הַקֶּמַח בְּרוֹתְחִין — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, וְאֵין כָּאן חֲשַׁשׁ חִמּוּץ לוֹמַר: שֶׁמָּא כְּבָר נִתְחַמֵּץ הַקֶּמַח כְּשֶׁהָיָה בְּתוֹךְ הָרוֹתְחִין קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל לַעֲסֹק בָּהּ בְּיָדַיִם בְּלִישָׁה וַעֲרִיכָה, לְפִי שֶׁרְתִיחַת הָרוֹתְחִין מְמַהֶרֶת לְבַשֵּׁל אֶת הַקֶּמַח קֹדֶם, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל — שׁוּב אֵינָהּ בָּאָה לִידֵי חִמּוּץ לְעוֹלָם אַף לְאַחַר שֶׁנָּחוּ הָרוֹתְחִין מֵרְתִיחָתָם, כְּמוֹ שֶׁדָּבָר הָאָפוּי אֵינוֹ בָּא לִידֵי חִמּוּץ לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תס"ג:

וְכָל זֶה מִדִּינָא דִּגְמָרָא, אֲבָל הַגְּאוֹנִים אָסְרוּ לָנוּ כָּל מִין חֲלִיטָה בְּרוֹתְחִין, לְפִי שֶׁאֵין אָנוּ בְּקִיאִין בַּחֲלִיטַת הָרוֹתְחִין, וְיֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא לֹא יַרְתִּיחַ אֶת הַמַּיִם יָפֶה יָפֶה. וְאִם נָפְלָה חֲתִיכַת עִסָּה שֶׁל מַצָּה לְתוֹךְ הָרוֹתְחִין שֶׁבַּקְּדֵרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוֹצִיאָהּ מִיָּד — הֲרֵי כָּל מַה שֶּׁבַּקְּדֵרָה אָסוּר בַּאֲכִילָה, אֲבָל מֻתָּר בַּהֲנָאָה, אוֹ לְהַשְׁהוֹת עַד לְאַחַר הַפֶּסַח אִם יֵשׁ שָׁם שִׁשִּׁים כְּנֶגֶד הָעִסָּה, שֶׁאֵין אָנוּ מַחֲמִירִין כָּל כָּךְ בַּחֲלִיטָה לֶאֱסֹר בְּמַשֶּׁהוּ אֲפִלּוּ בַּהֲנָאָה, אוֹ לְהַשְׁהוֹתוֹ, וְדַי שֶׁאוֹסְרִין בַּאֲכִילָה:

עִסָּה שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁבִיל הַכְּלָבִים שֶׁל הָרוֹעִים, אִם נִתְכַּוֵּן בַּעֲשִׂיָּתָהּ גַּם בִּשְׁבִיל אֲכִילַת אָדָם, כְּגוֹן שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁגַּם הָרוֹעִים יֹאכְלוּ מִמֶּנָּה כְּשֶׁיִּרְצוּ — יוֹצְאִין בָּהּ בְּפֶסַח אִם נִשְׁמְרָה מֵחִמּוּץ, אֲפִלּוּ הוּא פַּת קִבָּר. אֲבָל אִם לֹא עֲשָׂאָהּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַכְּלָבִים בִּלְבַד, שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁיֹּאכְלוּ הָרוֹעִים מִמֶּנָּה — אֵין יוֹצְאִין בָּהּ. וַאֲפִלּוּ נַעֲשֵׂית מִסֹּלֶת נְקִיָּה וַהֲרֵי הִיא רְאוּיָה לַאֲכִילַת כָּל אָדָם וְהִיא חַיֶּבֶת בְּחַלָּה, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי לֹא נִשְׁמְרָה מֵחִמּוּץ לְשֵׁם מַצַּת מִצְוָה, אֶלָּא לְשֵׁם הַכְּלָבִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם אֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילַת הָרוֹעִים, כְּגוֹן שֶׁעֵרֵב בָּהּ מֻרְסָן הַרְבֵּה, אֲפִלּוּ אִם הָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁגַּם הָרוֹעִים יֹאכְלוּ מִמֶּנָּה — בְּטֵלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם, וְאֵין יוֹצְאִין בָּהּ אֲפִלּוּ אָכַל הַרְבֵּה מִמֶּנָּה בְּעִנְיָן שֶׁאָכַל כְּזַיִת לְבַד מִן הַמֻּרְסָן שֶׁבָּהּ, דְּכֵיוָן שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילַת הָרוֹעִים — אֵינָהּ קְרוּיָה לֶחֶם כְּלָל וּפְטוּרָה מִן הַחַלָּה. וְכֵן עִקָּר:

אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא בְּמַצָּה שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן "לֶחֶם", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּחַלָּה: "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ וְגוֹ'", מַה לְּהַלָּן אֵין אָדָם חַיָּב לְהַפְרִישׁ חַלָּה אֶלָּא כְּשֶׁמְּגַלְגֵּל עִסָּה שֶׁלּוֹ אֲבָל לֹא שֶׁל חֲבֵרוֹ, אַף כָּאן אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא בְּשֶׁלּוֹ אֲבָל לֹא בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן נְתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה, שֶׁאָז נַעֲשָׂה שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ. אֲבָל אִם (אָכַל מַצָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם) גְּזָלָהּ מֵחֲבֵרוֹ וַאֲכָלָהּ — לֹא יָצָא, שֶׁהֲרֵי אִם בָּא הַנִּגְזָל לִתְבֹּעַ אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ חַיָּב לְהַחֲזִירָהּ לוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ בְּדָמִים בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל הַנִּגְזָל — נִמְצֵאת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁגָּזַל מַצָּה, אֲבָל אִם גָּזַל קֶמַח וַעֲשָׂאָהּ מַצָּה וַאֲכָלָהּ — יָצָא, שֶׁהֲרֵי אִם בָּא הַנִּגְזָל לִתְבֹּעַ אֶת הַמַּצָּה אֵינוֹ חַיָּב לִתְּנָהּ לוֹ, אֶלָּא מְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי קִמְחוֹ וְנִפְטָר מִמֶּנּוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמַּצָּה נַעֲשֵׂית מִקִּמְחוֹ, מִכָּל מָקוֹם כְּבָר קָנָה הַגַּזְלָן אֶת הַגְּזֵלָה עַל יְדֵי שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה בָּהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁעָשָׂה מִקֶּמַח פַּת, וְעַל יְדֵי כֵּן נַעֲשֵׂית כְּשֶׁלּוֹ מַמָּשׁ, וְדָמִים בִּלְבַד הוּא שֶׁחַיָּב לְהַנִּגְזָל, לְפִיכָךְ יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם (לְכַתְּחִלָּה אֵין לוֹ לָצֵאת בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן י"א. וְאִם אֵין לוֹ מַצָּה אַחֶרֶת — עַל כָּל פָּנִים) לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו, אֲפִלּוּ גָּזַל קֶמַח אוֹ חִטִּים מִנָּכְרִי, דְּכֵיוָן שֶׁעַל יְדֵי עֲבֵרָה בָּאָה לְיָדוֹ מִצְוָה זוֹ — אֵין זֶה מְבָרֵךְ אֶלָּא מְנָאֵץ (שֶׁנִּרְאֶה כִּמְבָרֵךְ עַל עֲבֵרָה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לְיָדוֹ). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּגַּזְלָן עַצְמוֹ, אֲבָל אִם נָתַן מַצָּה זוֹ לַאֲחֵרִים — מֻתָּרִים לְבָרֵךְ עָלֶיהָ, שֶׁהֲרֵי לֹא עַל יְדֵי עֲבֵרָה בָּאָה מִצְוָה זוֹ לְיָדָם, (שֶׁ)כֵּיוָן שֶׁכְּבָר קְנָאָהּ הַגַּזְלָן בְּשִׁנּוּי קֹדֶם שֶׁנְּתָנָהּ לָהֶם:

אֲבָל אִם גָּזַל מַצָּה וּנְתָנָהּ לַאֲחֵרִים — אֵינָן יוֹצְאִין בָּהּ, אֶלָּא אִם כֵּן נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה הַנִּגְזָל קֹדֶם שֶׁנְּתָנָהּ לָהֶם הַגַּזְלָן, שֶׁאָז נִקְנֵית הִיא לָהֶם בְּיֵאוּשׁ וְשִׁנּוּי רְשׁוּת (פֵּרוּשׁ מֵרְשׁוּת הַגַּזְלָן לִרְשׁוּתָם). וּמֻתָּרִים הֵם אָז לְבָרֵךְ עָלֶיהָ, שֶׁהֲרֵי לֹא עַל יְדֵי עֲבֵרָה בָּאָה מִצְוָה זוֹ לְיָדָם, שֶׁכְּבָר נִתְיָאֵשׁ הַנִּגְזָל מִמֶּנָּה קֹדֶם שֶׁבָּאָה לְיָדָם. וְאִם לְאַחַר שֶׁנְּתָנָהּ הַגַּזְלָן לָהֶם בְּמַתָּנָה גְּמוּרָה הֶחֱזִירוּ אוֹתָהּ לוֹ וְנָתְנוּ לוֹ בְּמַתָּנָה גְּמוּרָה — מֻתָּר לוֹ לָצֵאת בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ וּלְבָרֵךְ עָלֶיהָ, שֶׁעַכְשָׁיו אֵין הַמִּצְוָה בָּאָה לְיָדוֹ בַּעֲבֵרָה:

מִי שֶׁהוֹצִיא מַצָּה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד בְּלֵיל ט"ו שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — מֻתָּר לוֹ לָצֵאת בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ וּלְבָרֵךְ עָלֶיהָ, וְאֵין זוֹ מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה, כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה שֶׁלּוֹ קֹדֶם שֶׁהוֹצִיאָהּ אוֹ הִכְנִיסָהּ — נִמְצָא שֶׁלֹּא בָּאָה מִצְוָה זוֹ לְיָדוֹ עַל יְדֵי עֲבֵרָה, אֶלָּא שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בָּהּ עֲבֵרָה, אֲבָל הִיא לֹא נַעֲשֵׂית בַּעֲבֵרָה, וְלֹא בָּאָה לְיָדוֹ עַל יְדֵי עֲבֵרָה שֶׁעָשָׂה הוּא:

כְּשֶׁהַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם אוֹפִין מַצֹּת שֶׁל מִצְוָה בְּתַנּוּר אֶחָד — טוֹב שֶׁיֹּאמַר כָּל אֶחָד מֵהֶם: "כָּל מִי שֶׁהִגִּיעַ מַצָּתִי לְיָדוֹ הֲרֵי הִיא נְתוּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה", לְפִי שֶׁיֵּשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא יִתְחַלְּפוּ מַצֹּת שֶׁל זֶה לָזֶה, וְאֵין אָדָם יוֹצֵא אֶלָּא בְּמַצָּה שֶׁלּוֹ. וְכֵן טוֹב לוֹמַר בִּשְׁעַת הַטְּחִינָה כְּשֶׁטּוֹחֲנִין הַרְבֵּה בְּיַחַד, שֶׁלִּפְעָמִים מִתְחַלֵּף הַקֶּמַח וְנִמְצָא מְבָרֵךְ שֶׁלֹּא כַּדָּת:

אִם שָׁאַל מַצָּה מֵחֲבֵרוֹ — יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ לְכַתְּחִלָּה, שֶׁהֲרֵי לֹא הִשְׁאִילָהּ לוֹ עַל מְנָת שֶׁיַּחֲזִירֶנָּה לוֹ, אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיֹּאכְלֶנָּה וְיַחֲזִיר לוֹ מַצָּה אַחֶרֶת, וְנִמְצָא מַצָּה זוֹ הִיא שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ לְכָל דָּבָר (עַיֵּן סִימָן תס"א):

כְּשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם יוֹצֵא בְּמַצָּה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, כָּךְ אֵין אָדָם יוֹצֵא בְּמָרוֹר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים וְגוֹ'", הֻקְּשׁוּ זֶה לָזֶה לְכָל הִלְכוֹתֵיהֶם. וְגַם עַכְשָׁיו בִּזְמַן הַזֶּה שֶׁמִּצְוַת אֲכִילַת מָרוֹר אֵינָהּ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תע"ה, מִכָּל מָקוֹם כָּל מַה שֶּׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים — תִּקְּנוּ כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה: