כּוֹס זֶה צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בּוֹ אִם הוּא נָקִי מִשִּׁיּוּרֵי כּוֹסוֹת, דְּהַיְנוּ שִׁיּוּרֵי יַיִן שֶׁשָּׁרָה בּוֹ פַּת, שֶׁאִם אֵינוֹ נָקִי צָרִיךְ שְׁטִיפָה וַהֲדָחָה אוֹ לְקַנְּחוֹ יָפֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קפ"ג. וְאַף מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בָּזֶה כָּל הַשָּׁנָה (לְפִי שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן אֵין צָרִיךְ כּוֹס מֵעִקַּר הַדִּין), מִכָּל מָקוֹם בְּלַיְלָה זֶה צָרִיךְ לִזָּהֵר:

אַחַר שֶׁשָּׁתָה כּוֹס זֶה אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן אוֹ שְׁאָר מַשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר עַד כּוֹס הָרְבִיעִי, שֶׁמָּא יִשְׁתַּכֵּר וְיִשַּׁן וְיִמָּנַע מִקְּרִיאַת גְּמַר הַהַלֵּל. וְאַף מִמַּשְׁקֶה שֶׁאֵינוֹ מְשַׁכֵּר יֵשׁ לִמְנֹעַ, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תע"ח, חוּץ מִמַּיִם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תפ"א:

אֲבָל כּוֹס זֶה הַשְּׁלִישִׁי יָכוֹל לִשְׁתּוֹתוֹ כֻּלּוֹ אֲפִלּוּ מַחֲזִיק הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵרְבִיעִית, וַאֲפִלּוּ מַפְסִיק הַרְבֵּה פְּעָמִים בְּאֶמְצַע שְׁתִיַּת הַכּוֹס, אַף עַל פִּי כֵן הַכֹּל נֶחְשָׁב לְכוֹס אֶחָד, אֲפִלּוּ שׁוֹהֶה מִתְּחִלַּת שְׁתִיָּה רִאשׁוֹנָה עַד סוֹף שְׁתִיָּה אַחֲרוֹנָה יוֹתֵר מִכְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הַכּוֹס מַחֲזִיק הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּאי — לֹא יִשְׁתֶּנּוּ כֻּלּוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכֵּר:

וַאֲפִלּוּ בְּכוֹס קָטָן, אִם שָׁתָה מִמֶּנּוּ רֹב רְבִיעִית אוֹ יוֹתֵר וְהָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת עוֹד מִמֶּנּוּ וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לַחֲזֹר וְלִשְׁתּוֹת עוֹד מִמֶּנּוּ, כֵּיוָן שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה עַל מַה שֶּׁרוֹצֶה לִשְׁתּוֹת — אָסוּר לוֹ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ (אוֹ מִכּוֹס אַחֵר) אֲפִלּוּ אֵינוֹ יַיִן אֶלָּא שְׁאָר מַשְׁקֶה שֶׁהוּא חֲמַר מְדִינָה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹסִיף עַל הַכּוֹסוֹת שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תע"ג:

מִצְוָה לַחֲזֹר אַחַר זִמּוּן לַאֲמִירַת הַהַלֵּל כְּדֵי לוֹמַר "הוֹדוּ" בִּשְׁלֹשָׁה, דְּהַיְנוּ שֶׁהָאֶחָד יֹאמַר לַשְּׁנַיִם שֶׁעִמּוֹ "הוֹדוּ לַה' וְגוֹ'" וְהֵם יַעֲנוּ אַחֲרָיו "הוֹדוּ לַה' וְגוֹ'", וְכֵן בְּ"אָנָּא ה' וְגוֹ'", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תכ"ב, עַיֵּן שָׁם הַטַּעַם. וְהַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הוּא אוֹמֵר "הוֹדוּ" וְהַשְּׁנַיִם הַקְּטַנִּים מִמֶּנּוּ עוֹנִים אַחֲרָיו. וְיָכוֹל הַגָּדוֹל לִתֵּן רְשׁוּת לַקָּטָן. וַאֲפִלּוּ אִם אוֹתָן הַשְּׁנַיִם אָכְלוּ בְּבַיִת אַחֵר וּכְבָר קָרְאוּ אֶת הַהַלֵּל לְעַצְמָן — מִצְטָרְפִין לְזִמּוּן לְהַלֵּל. וּמִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁאֵין שְׁנַיִם אוֹכְלִין עִמּוֹ בַּבַּיִת — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר אַחַר שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים מִבַּיִת אַחֵר, אֶלָּא דַּי בְּאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ שֶׁיַּעֲנוּ אַחֲרָיו. וְאַף שֶׁלְּכַתְּחִלָּה מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לוֹמַר "הוֹדוּ" וְ"אָנָּא" בְּג' אֲנָשִׁים שֶׁהִגִּיעוּ לִכְלַל מִצְוֹת, מִכָּל מָקוֹם אֵין צָרִיךְ לְהַקְפִּיד כָּל כָּךְ בִּשְׁבִיל זֶה לִטְרֹחַ אַחֲרֵיהֶם וּלְהָבִיאָם מִבַּיִת אַחֵר, אֶלָּא דַּי בְּאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ. וְיָכוֹל לִתֵּן רְשׁוּת לְקָטָן לוֹמַר "אָנָּא וְגוֹ'" וְהוּא יַעֲנֶה אַחֲרָיו. אֲבָל "הוֹדוּ" לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַקָּטָן, אֶלָּא יַתְחִיל הוּא בְּעַצְמוֹ וְהַקָּטָן יַעֲנֶה אַחֲרָיו, לְפִי שֶׁ"הוֹדוּ" הוּא תְּחִלַּת הַפֶּרֶק וּכְשֶׁהַקָּטָן מַתְחִיל וְהוּא עוֹנֶה אַחֲרָיו — נִרְאֶה כְּאִלּוּ הַקָּטָן הוּא שְׁלוּחוֹ, וְתָבֹא לוֹ מְאֵרָה שֶׁמְּבַזֶּה אֶת קוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ שְׁלוּחִים כָּאֵלוּ. וּמִכָּל מָקוֹם, "יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל" וְ"יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן" וְ"יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי ה'", אִם אֲמָרָם הַקָּטָן וְהוּא עוֹנֶה אַחֲרָיו "הוֹדוּ לַה' וְגוֹ'" — אַף בְּדִיעֲבַד לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן חָזַר וְאָמַר גַּם כֵּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ "יֹאמַר נָא וְגוֹ'", אֲבָל אֵינוֹ יוֹצֵא בְּמַה שֶּׁשָּׁמַע מֵהַקָּטָן, כֵּיוָן שֶׁהַקָּטָן הוּא פָּטוּר מִכָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ חַיָּב בָּהֶם אֶלָּא (מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים) כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת:

אֲבָל יָכוֹל לִתֵּן רְשׁוּת לְאִשְׁתּוֹ לוֹמַר "הוֹדוּ" וְ"יֹאמַר נָא" וְ"יֹאמְרוּ נָא", וְהוּא יַעֲנֶה אַחֲרֶיהָ "הוֹדוּ", וְיֵצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּמַה שֶּׁשּׁוֹמֵעַ מִמֶּנָּה "יֹאמַר נָא" וְ"יֹאמְרוּ נָא וְגוֹ'", שֶׁאַף שֶׁהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מִכָּל הַלֵּל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תכ"ב — בְּהַלֵּל זֶה חַיָּבוֹת, וְאֵין שׁוּם חִלּוּק בֵּינֵיהֶן לַאֲנָשִׁים בְּכָל מַה שֶּׁנּוֹהֵג בְּלַיְלָה זֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תע"ב:

וְכָל זֶה בְּ"הוֹדוּ" שֶׁבְּהַלֵּל זֶה, אֲבָל לְ"הוֹדוּ" שֶׁבְּהַלֵּל הַגָּדוֹל אֵין צָרִיךְ זִמּוּן כְּלָל. וְכֵן לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר אַחַר זִמּוּן. וְהַנּוֹהֲגִין לָצֵאת מִבָּתֵּיהֶם לְבֵית חַבְרֵיהֶם לְבָרֵךְ שָׁם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּזִמּוּן — הוּא מִנְהַג בּוּרוּת. וְגַם יֵשׁ אִסּוּר בַּדָּבָר אִם יוֹצְאִין מִבָּתֵּיהֶן אַחַר אֲכִילַת אֲפִיקוֹמָן, שֶׁאָסוּר לָהֶם לִטְעֹם כְּלוּם בַּבַּיִת שֶׁהָלְכוּ לְשָׁם, וְאִם כֵּן הַאֵיךְ יְבָרְכוּ שָׁם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן? הֲלֹא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּמְקוֹם גְּמַר הָאֲכִילָה. וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל הָאֲפִיקוֹמָן בַּבַּיִת שֶׁהָלְכוּ לְשָׁם, שֶׁאֵין אוֹכְלִין אֲפִיקוֹמָן בְּב' מְקוֹמוֹת אֲפִלּוּ לֹא אָכַל בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן כְּזַיִת. אֶלָּא אִם הֵם רוֹצִים יֵלְכוּ לְשָׁם קֹדֶם אֲכִילַת אֲפִיקוֹמָן, וְיֹאכְלוּ שָׁם הָאֲפִיקוֹמָן, וִיבָרְכוּ שָׁם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְהַלֵּל בְּזִמּוּן. אוֹ יֹאכְלוּ הָאֲפִיקוֹמָן וִיבָרְכוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּבֵיתָם, וְאַחַר כָּךְ יֵלְכוּ לְשָׁם אִם יִרְצוּ לוֹמַר הַלֵּל בְּזִמּוּן שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים:

נָהֲגוּ שֶׁבַּעַל הַבַּיִת הָאוֹמֵר הַהַגָּדָה הוּא מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלַיְלָה זֶה אַף אִם יֵשׁ שָׁם אוֹרֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (וְ)"טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ" חָסֵר וָא"ו, כְּלוֹמַר "יְבָרֵךְ", וְלָמְדוּ חֲכָמִים מִכָּאן שֶׁאֵין נוֹתְנִין לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא "טוֹב עַיִן", וּבְלַיְלָה זֶה נִקְרָא בַּעַל הַבַּיִת הָאוֹמֵר הַהַגָּדָה "טוֹב עַיִן", שֶׁאוֹמֵר "כֹּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵכוֹל". וּמִכָּל מָקוֹם, יָכוֹל לִתֵּן רְשׁוּת לְבָרֵךְ לְאַחֵר: